186

משמע, אַז דער "הרבה מאד" איז ניט בלויז בערך צו דעם "דבר קל" אויף וועלכן זיי האָבן געפאַסט, נאָר אויך בעצם איז עס "הרבה מאד". מוז מען דאָך זאָגן, אַז אויך מ' צומות, כאָטש ס'איז אַ סאַך ווייניקער פון דעם ריבוי התעניות דורך וועלכע עס ווערט "הושחרו שיניו", הייסט עס "תעניות הרבה מאד".

לא. איינע פון די ענינים אין וועלכע עס גלייכן זיך אויס תורה, תפלה און תשובה (ראה לעיל סעיף.. . וסעיף יו"ד), איז דאָס וואָס אַלע דריי זאַכן שטעלן זיך אויס אין אַ מספּר פון ארבעים23.

ווי מען זעט אין די דריי מאָל ארבעים יום וואָס משה רבינו איז געווען בהר, אַז אין די ערשטע ארבעים יום האָט ער מקבל געווען תורה ובמדרז"ל24 תורה שניתנה למ' יום (וואָס דאָס איז דאָך אויך דער רמז אין וואָרט תרומה: תורה מ'25), די צווייטע ארבעים יום האָט ער מתפּלל געווען, ווי עס שטייט אין פסוק ואתפּלל גו'26, און די דריטע ארבעים יום האָט ער אויפגעטאָן דעם "סלחתי כדברך"27 — ענין התשובה28.

און פון די דריי מאָל ארבעים יום וואָס זיינען געווען ביי משה רבינו, מז' הרועים וכללות כולם29 איז אַרויסגעקומען דער מספּר פון ארבעים ביי די אַלע דריי זאַכן — תורה, תפלה ותשובה — אויך ביי אַלע אידן:

הערות

  1. 23. ראה לעיל סעיף יו"ד, שבכ"א מג' דברים אלו — ב' ענינים: מחשבה ודיבור. וגם מצד ענין זה שייכים הם למ"ם, כי במ"ם — שני ענינים: מ"ם פתוחה — דיבור, ומ"ם סתומה — מחשבה. גם יש לומר, שב' הענינים דמ"ם פתוחה וסתומה, ישנם גם במחשבה עצמה: בתורה — גליא דתורה ופנימיות התורה (שבת קד, א. פירש"י שם). בתפלה — כוונה השייכת לכאו"א (כוונה הכללית ד"דע לפני מי אתה עומד" ופירוש המלות ע"ד הפשט) והכוונות שעפ"י סוד. בתשובה — עצם התשובה שבה הכל שוים (עזיבת החטא, הגמר בלב שלא ישוב עוד לכסלה) והפרטים שבה (מיראה ומאהבה; תתאה ועילאה; ועוד).
  2. 24. מנחות צט, ב. ועד"ז בכ"מ.
  3. 25. זח"ג קעט, א. תקו"ז תי"ז.
  4. 26. עקב ט, כ. שם, כו (ראה פירש"י שם, כה).
  5. 27. ראה פירש"י שם, יח. ובפירש"י (תשא לג, יא) דאז נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם.
  6. 28. ולהעיר דשניהם (מ' יום השניים והשלישיים) הם תפלה (תפלה על דבר המוכרח, שלא "להשמיד אתכם" "אל תשחת עמך" — תפלה דמ' יום השניים; תפלה שתהי' סליחה נעלית — וכמש"נ: סלחתי כדברך — מ' יום השלישיים) ותשובה (תשובה תתאה, מ' יום השניים; מרוצה בלב שלם (כנ"ל) — מ' יום השלישיים). ויתרה מזו י"ל שכל תפלה כדבעי ותשובה כדבעי — כל אחת מהן כוללת הן תפלה (במובן המצומצם, דרגא תתאה דתפלה, מילוי ההכרח — תשו"ת) הן תשובה (עלי' אמרו גדולה תשובה שמקרבת כו' (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ו, ז) ושיהי' כל ימיו בתשובה (אגה"ת ספי"א וח"א פל"א. לקו"ת ר"פ האזינו), דרגא עילאה דתשובה לא על חטא (חסרון) — תפלה על טוב ותענוג, יותר נכון — תפלת ש"ק). ולהעיר מרמב"ם הל' תפלה בתחלתן שתפלה — שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה כו' ואח"כ נותן שבח כו' על הטובה כו'.
  7. 29. ראה תניא רפמ"ב: כל נפש ונפש מבית ישראל כו'.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט לקו"ש חל"ט ע' 186

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.