88

והנה בנוגע למואב (ובלק) יש לומר בפשטות²⁵, שהם לא ידעו על הציווי ד"אל תצר את מואב"²⁶, וחשבו שזה שבנ"י אין לוחמים עמהם הוא מפני שהיו בטוחים על סיחון ועוג לשמרם²⁷, וכפרש"י לעיל²⁸ שהאומות היו מעלים להם מס לשומרם, ולכן לא לחמו ישראל נגד מואב כיון שזה הי' מעורר מלחמה נגד סיחון ועוג. ולפיכך, לאחרי שראה שישראל נצחו את סיחון ועוג, "ויגר²⁹ מואב מפני העם מאד גו'"³⁰.

אבל עצ"ע בנוגע לבלעם: כיון שבלעם הי' נביא, בוודאי ידע שזה שבנ"י לא לחמו עם מואב הי' מפני שישראל נצטוו על כך, וא"כ למה לא ענה לבלק שאין לו מה לפחד.

וזהו שפרש"י ש"בלעם הי' שונאם יותר מבלק", שיש לפרש כוונתו שהיתה זו שנאה מסוג אחר³¹: שנאתו של בלק לבנ"י היתה תוצאה מיראתו שבנ"י ילחמו עמו ויכבשו את ארצו, משא"כ שנאתו של בלעם לבנ"י היתה שנאה עצמית, בלי טעם.

ומהאי טעמא לא קשה למה לא גילה בלעם לבלק שאין לו מה לפחד, כי בלעם חיפש הזדמנות להזיק את ישראל, ובנדו"ד — לקיים בקשת בלק לקללם כו'.

ד. ולפי הקדמה זו מובן בפשטות טעם השינויים בדברי בלעם:

עיקר הדגשת בלק היתה ע"ד מעשי בנ"י שהפילו עליו פחד, משא"כ בלעם לא הי' איכפת לי' מה עושים בנ"י, ורק ביטא את שנאתו הוא לעם ישראל.

ולכן בלק אמר "והוא יושב ממולי", שזהו עיקר פחדו, וכפרש"י (כנ"ל) דהיינו ש"קרובים הם להכריתני", משא"כ בלעם השמיט כל ענין זה, כי הוא ידע שאין בדעתם של ישראל ללחום עם מואב כי כן נצטוו מאת הקב"ה, וא"כ אין מקום לומר להקב"ה טענתו של בלק "והוא יושב ממולי".

וזהו גם החילוק בין דברי בלק "הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ", ודברי בלעם "הנה העם היוצא ממצרים ויכס גו'":

עיקר כוונת בלק היתה להדגיש מעשיהם של ישראל, ולכן חילק את דבריו לשנים — "הנה עם יצא ממצרים. . הנה כסה את עין הארץ" — שהם שני ענינים שונים: "עם יצא ממצרים" בא לברר עם איזה עם מדבר, ו"הנה כסה גו'" מתאר מעשיהם הרעים שגרמו לו לפחד מהם (וזהו שאמר הכל בל' עבר — "יצא. . כסה" — שהם מעשים שכבר אירעו);

משא"כ לשונו של בלעם — "העם היוצא גו' ויכס גו'" — בא לתאר מהותו של