81

דכיון שבנ"י לא היו אז בסמיכות לארצו של עמלק, הוצרך הכתוב להודיע איך בא ללחום עם ישראל, וע"ז מבאר ששמע מרחוק31 אודות הליכת ישראל על ידי "התייר הגדול הנוסע לפניהם. . דרך שלשת ימים"32, כנ"ל.

ג. אלא שעדיין צ"ב: לפירוש הא' — הקושיא במקומה עומדת: מה טעם פתח ב"נגב" וסיים ב"אתרים"? ועוד זאת (כמו שהקשו במפרשים33) — וכי משום שהמרגלים הלכו דרך הנגב נקראת הדרך על שמם ("דרך האתרים")? ומה ענין הליכת המרגלים לכאן?

יש מפרשים34, שכל זמן שישראל היו במדבר לא איכפת לעמלק, אבל עתה שהלכו דרך המרגלים, ה"ז התחלת הכניסה לארץ, ובאים לרשת את ארצו, ולכן יצא למלחמה. אבל קשה לפרש כן לפרש"י, שכתב35 "ועמלק מעולם רצועה מרדות לישראל מזומן בכל עת לפורענות", וכפי שמצינו שיצא ללחום עם ישראל ברפידים כשהיו רחוקים מארצו, וכל שכן כשבאו דרך ארצו. והרי גם מלכי אדום והאמורי והבשן יצאו ללחום עם ישראל אף שבפירוש נאמר להם שאין הם באים לרשת את ארצם36.

ויש לומר, שזה בא בהמשך לפרש"י על "וישמע הכנעני" — "שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד", דלכאורה איך זה מתאים עם המפורש בהמשך הכתוב "(וישמע הכנעני גו') כי בא ישראל דרך האתרים"?

והנה בפשטות י"ל (וכ"כ במפרשים37) דמ"ש "כי בא ישראל דרך האתרים" אינה השמועה ששמע, אלא כאילו אמר "כאשר בא ישראל דרך האתרים", והיינו, שהכתוב בא לבאר מדוע רק הכנעני נתעורר משמועה זו (שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד) להלחם בישראל, "כי בא ישראל דרך האתרים" (דרך ארצו).

אבל יש לומר, כי בזה שהכתוב

הערות

  1. 31. ולפירוש זה מובן מדוע נאמר "וישמע הכנעני גו' כי בא ישראל", ולא בקיצור "ויבא ישראל דרך גו' ויצא הכנעני גו' ללחום בישראל" [ובכמה מפרשים (ראה גו"א. דבק טוב. שפ"ח. נימוקי שמואל) שזהו הכרחו של פרש"י על "וישמע הכנעני" — "שמע שמת אהרן כו'"].
  2. 32. ראה גם משכיל לדוד כאן.
  3. 33. שפ"ח.
  4. 34. ראה דברי דוד (להט"ז) ובאר יצחק כאן. וראה גם נחלת יעקב (לפי הפירוש "דרך התייר הגדול").
  5. 35. בד"ה וישמע הכנעני. והוא ע"פ תנחומא ובמדב"ר הנ"ל [אף שתחלת ל' רש"י שם היא (כמו שמציין בעצמו) מר"ה ג, א — ושם מסיים "וכסבור ניתנה רשות להלחם בישראל". ונת' בארוכה בלקו"ש ח"ח ע' 194 ואילך]. וראה לקמן הערה 43.
  6. 36. מלך אדום — פרשתנו כ, יד ואילך (ושם, כ); מלך האמורי — שם כא, כא ואילך; מלך הבשן — שם, לג (אלא ששם לא נזכר שבקשו רשות לעבור דרך ארצו).
  7. 37. רע"ב. באר יצחק. נימוקי שמואל. ועוד. וראה חדא"ג מהרש"א ר"ה ג, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.