ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לח חוקת שיחה ב80

80

היא היא "דרך הנגב"²², היינו שבנ"י הלכו אז דרך ארצו, אלא שהכתוב קוראה "דרך האתרים" לפי ש"הלכו בה המרגלים"²³ (וכדלקמן סעיף ג);

ופירוש השני — "דרך האתרים, דרך התייר הגדול הנוסע לפניהם שנאמר דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה", שלפירוש זה, לא הלכו אז בנ"י דרך הנגב (דרך ארצו של העמלקי), אלא שע"י "התייר הגדול הנוסע לפניהם. . דרך שלשת ימים" הגיעה השמועה לעמלק (שישראל מתקרבים אליו) מרחוק, ויצא ללחום עם ישראל (ע"ד מלחמתו הראשונה עם ישראל ברפידים²⁴, שבא עליהם מרחוק²⁵).

ועפ"ז מדוייק לשון רש"י, (א) שהעתיק בהד"ה גם תיבת "דרך" (ולא רק "האתרים") — כיון שכוונת פירושו היא לפרש איזו דרך היא "דרך האתרים", (ב) לפני הפירוש השני העתיק עוה"פ תיבות "דרך האתרים" — כיון שפירוש זה שולל תוכן פי' הא' (שבנ"י הלכו אז דרך הנגב, דרך ארצו של עמלק), (ג) לא הדגיש בפי' הב' שזהו הארון, כי להבנת הפירוש "דרך האתרים" אינו נוגע שזה הי' הארון²⁶, אלא רק שהלכו בדרך אותו "התייר הגדול, הנוסע לפניהם כו' דרך שלשת ימים" כנ"ל.

ולפי זה יש ליישב גם קושיית הרא"ם על הפירוש השני — מה טעם הוא זה "וישמע גו' כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל", "וכי בעבור שבא ישראל אחרי הארון בא להלחם עמהם, והלא כל ארבעים שנה שהיו במדבר ישראל אחרי הארון היו הולכים" (ואדרבה, זהו טעם שלא להלחם עם ישראל, כיון שישנה הגנת הארון²⁷).

[ברא"ם תי' שזה בא בהמשך לפרש"י על "וישמע הכנעני" — "שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד", וזהו "דרך האתרים" — ששמע ש"אינו נוסע ישראל עכשיו אלא אחרי הארון בלבד שלא נשאר להם מכל אותם שהיו נוסעים עמהם אלא הארון". אבל לכאורה פירוש זה דחוק²⁸, דלפ"ז הי' לו לרש"י לכתוב בפירוש "ארון" ולא לסתום "התייר הגדול"²⁹].

אבל ע"פ הנ"ל מובן בפשטות³⁰,

הערות

22. בכת"י רש"י אחדים שתח"י ליתא תיבת "הנגב".
23. וי"ל שהוספת האל"ף לא הוצרך רש"י לפרש, כמו שלא פי' תיבת "נחנו" בפ' מקץ (מב, יא). ובכ"מ. וראה פרש"י ח"ש (כה, ג) "הרי לנו תיבות שאין בראשם אל"ף ונתוספה אל"ף בראשם כמו כו'". ובפרש"י בא (י, כא) "יש לנו תיבות הרבה חסירות אל"ף". וראה רש"י וישב לח, ה. ועוד.
24. בשלח יז, ח ואילך.
25. כמודגש בל' הכתוב שם "ויבא עמלק וילחם גו'".
26. כלומר, רש"י לא בא לפרש מי הם התרים (מרגלים או ארון), אלא איזו דרך היא — "דרך הנגב" או "דרך התייר הגדול".
27. כפרש"י בהעלותך שם שזהו הארון היוצא עמהם למלחמה, וכמפורש בכתוב שם (שם, לה) "ויהי בנסוע הארון גו' ויפוצו אויביך וינוסו גו'".
28. ולהעיר ממשנ"ת במ"א (לקו"ש חי"ח ע' 257 ואילך) שע"פ פשוטו של מקרא — הענן שהלך לפניהם לא נסתלק אחרי מיתת אהרן. ע"ש. וראה גם נחלת יעקב כאן.
29. וראה ירושלמי דלעיל הערה 5 (ובהנסמן בשוה"ג שם), שלשון "תייר הגדול" קאי על אהרן ועננים. וראה נחלת יעקב כאן.
30. ואולי י"ל עוד, שלפירוש זה, התיבות "דרך האתרים" הן כמו מאמר המוסגר. ופירוש הכתוב הוא — "וישמע הכנעני (עמלק). . כי בא ישראל" (היינו בקירוב אליו). וקשה כיצד סיכנו בנ"י א"ע (להעיר מפרש"י מקץ מב, ד. ויגש מד, כט) וחנו בהר ההר בשכנות לעמלק — והרי "עמלק מעולם רצועה כו'" (כפרש"י כאן בד"ה וישמע הכנעני), שכבר "נכוו בו" (פרש"י שלח יג, כט), ושתי פעמים (ראה שלח יד, מה). ומתרץ הכתוב — "דרך האתרים", ש"התייר הגדול" קבע כן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.