51

דברים האסורים שהאדם צריך להבדל מהם לגמרי; ב) דברים המותרים — שהאדם מותר להשתמש בהם אבל צ"ל מתאימים להוראות התורה דוקא; ג) דברי קדושה.

ובהתאם לכך — ג' סוגים במצות: א) מצות ל"ת — שענינן להבדיל את האדם מדברים אסורים. ב) המצות שמכשירים דברי רשות של האדם שיהיו כפי כוונת התורה (כמו מצות שחיטה המכשרת הבשר לאכילה). ג) המצות שכל ענינן הוא — המשכת קדושה על האדם.

והם הם ג' הלשונות שברמב"ם:

"הצילנו מלמשש בחשך" — הפרישות מדברים האסורים (העלם החשך);

"נר ליישר המעקשים" — היינו שפעולת הנרמצוה היא בדבר שמצ"ע הוא "עקש" (היפך הישרות)²⁶, וע"י נר זה מיישרים אותו, והיינו המצות בעניני חול, שמצ"ע אינם "ישרים" ורק ע"י קיום הוראות התורה בהם — מיישרים אותם ונעשים ראויים לשימוש;

"אור להורות נתיבות היושר" — זהו "אור" המצות שאינו בא "ליישר המעקשים", אלא להראות את "נתיבות היושר", שהם קדושים וישרים בעצם²⁷.

ועפ"ז מובן הקשר דהוראה זו לכללות "ספר קדושה" — כי בגדר "קדושה" מודגשים שלשת ענינים אלה:

א) קדושה היא מלשון פרישות והבדלה, וכדאיתא בתו"כ עה"פ²⁸ "קדושים תהיו — פרושים היו", שהכוונה בזה לפרישות מדברים האסורים, וכפרש"י²⁸ "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה", ואכן ההלכות הראשונות בספר קדושה הן הלכות איסורי ביאה (וגם אח"כ — הלכות מאכלות אסורות).

ב) החיוב "קדושים תהיו" כולל ג"כ החיוב ד"קדש עצמך במותר לך"²⁹.

ג) תכלית ענין הקדושה הוא (כפשטות הענין) — דברים שהם קדושים בעצם³⁰, שיש בהם קדושה, ועד לקדושת הגוף (כקדשי מזבח).

ג. והנה מאחר שהרמב"ם מרמז על ג' גדרים אלו במצות, בהמשך ל(החיוב לכבד את המצוות הנלמד מ)מצות כיסוי הדם, מסתבר לומר, שג' דברים אלה מודגשים במצוה זו.