66

הערות

1. *. וסיום רמב"ם הלכות מאכלות אסורות.
2. 1. פי"ז הל' לב.
3. 2. שם הכ"ט ואילך.
4. 3. כן מפורש ברמב"ם כאן (הכ"ט. וראה משנה למלך כאן הכ"ז רד"ה גרסינן) שדברים אלו הם רק איסור דרבנן (וצע"ק לשון הרמב"ם בסהמ"צ מל"ת קעט בסופה) — ראה הדיעות באנציקלופדי' תלמודית מע' בל תשקצו (וש"נ).
5. 4. פרשתנו יא, מג.
6. 5. פרשתנו שם, מד.
7. 6. בגמ' (ברכות נג, סע"ב) הובא הכתוב "והתקדשתם והייתם קדושים גו'" לענין מים ראשונים ואחרונים, אבל לא בנוגע לכל "דברים אלו" שנמנו ברמב"ם.
8. 7. וכן מפורש בקרית ספר (להמבי"ט) כאן "והנזהר בדבריהם מביא קדושה כו'". ע"ש.
9. 8. ויתירה מזו: בפשטות קאי הכתוב לא רק על איסור שרצים, אלא על כללות איסור מאכלות אסורות המבואר בפרשה, וכהמשך הכתובים (שם, מומז) "זאת תורת הבהמה גו' להבדיל בין הטמא גו' ובין החי' הנאכלת גו'".
10. 9. כמאמר "טהרה מביאה לידי כו' קדושה" (ברייתא דרפב"י[ednref_16_*] — כהובא ברמב"ם — כדלקמן בפנים). וראה זח"ג קעו, ב. ובכ"מ. ואולי י"ל שבלשונו "טהרה יתירה" כוונת הרמב"ם לדרגא עליונה יותר ב"טהרה", שלמעלה מקדושה (עיין ד"ה ה' לי בעוזרי בלקו"ת שמע"צ (צ, א). מאמרי אדהאמ"צ שמע"צ (ע' א'תקיח ואילך). ועוד). [edn_16_*]) דלכל הגירסאות בברייתא זו "טהרה" באה לפני "קדושה". — פרטי שינויי הנוסחאות בברייתא ראה מס' סוטה עם שינויי נוסחאות (ירושלים, תשל"ט) בסופה.