ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לו פ' החודש פ' החודש212

212

שבכל א' מעלה על השני', יש בזו מה שאין בזו: המעלה בעבודת הצדיקים היא בענין המשכת אור הקדושה מלמעלה (ע"י עבודתם בקיום התומ"צ), והמעלה בעבודת התשובה היא ב(זיכוך ו)עליית התחתון⁶⁷.

וזהו ביאור שתי הדיעות בטעם שאין מפסיקין בין פרה להחודש: לפי הדיעה שזהו לפי שקריאת פרשת הפרה היא כעין פרט בקריאת פ' החודש, ה"ז בדוגמא לאופן הא' בתשובת הצדיקים, תשובת הצדיקים בזמן הזה, שהיא תשובה על הריחוק, שהיא פרט בעבודת הצדיקים כנ"ל; משא"כ לדעת רבי לוי שהם ב' קריאות שונות אלא שאין להפסיק ביניהן, ה"ז בדומה לאופן הב' בתשובת הצדיקים (כפי שתהי' בביאת המשיח, משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא), שאז הן ב' מעלות שונות, אלא ש"אין מפסיקין ביניהן", להורות שאז גם הצדיקים יזכו למעלת התשובה.

ז. ועפ"ז יש לבאר ג"כ הרמז בדברי רבי לוי, שנתן סימן ע"ז מדין ד' כוסות, ש"בין השלישי לרביעי לא ישתה"⁶⁸:

החילוק בין החצי הא' של סדר ההגדה של פסח (שבו שותים ב' כוסות הראשונות) והחצי השני (שבו שותים ב' כוסות האחרונות) הוא: בחצי הראשון מדובר (בעיקר) על גאולת מצרים, ואילו החצי השני שייך (גם) לגאולה העתידה לבוא; דלא מיבעי חלק ההגדה שאומרים על כוס הרביעי — שמתחיל מ"שפוך חמתך על הגוים"⁶⁹ ונמשך בפרקים האחרונים דהלל⁷⁰ וכו' — שהוא שייך בגלוי לגאולה העתידה, אלא גם הסעודה שמסיימים באכילת האפיקומן שהוא זכר לפסח⁷¹ (ונקרא "צפון"⁷²) שייכת לגאולה העתידה.

וזהו הטעם הפנימי לכך שאין שותים בין כוס ג' לכוס ד': כוס ג' שמברך עליו ברכת המזון, רומז על הסעודה שהקב"ה עושה לצדיקים לעת"ל⁷³, וכוס ד' שגומר עליו את ההלל ומברך עליו ברכת השיר, שהן רק שירים ותשבחות, כולו רוחניות, רומז על מעלת עולם הבא (עולם התחי'⁷⁴), שאין בו אכו"ש אלא צדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה⁷⁵.

ויש לומר, שזה מתאים לשתי המעלות

הערות

67. ראה לקו"ד ח"א קמז, א ואילך. וראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'שדמ ואילך. לקו"ש חי"ב ע' 61 ואילך. ועוד.
68. ולהעיר משני הביאורים ע"פ סוד בדין זה (הובאו באוה"ת וארא (כרך ז) ע' ב'תקפזח. ע"ש): בפע"ח (ש' חג המצות פ"ז) לפי שכוס ג' וד' הם לנגד דעת הנחלק לחו"ג, ולכן אין מפסיקין ביניהם לפי שהם ממוח אחד (וזהו ע"ד אופן הא' הנ"ל ס"ב, שפ' פרה ופ' החודש הן שני פרטים בתקנה אחת); בטור ברקת סו"ס תעט כ' דב' כוסות אחרונים הם לנגד חתן וכלה ואין להפסיק ביניהם, שלפי' זה הם שני ענינים נפרדים שצריכים לפעול היחוד ביניהם (ע"ד אופן הב' הנ"ל בתקנת פ' פרה ופ' החודש).
69. ראה ר"ן ר"פ ערבי פסחים. בחיי וארא ו, ח. ועוד. וראה הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים (קה"ת) ע' מג.
70. ראה פסחים (קיח, א) דפרקים הראשונים דהלל שייכים ליציאת מצרים, ופרקים האחרונים — לגאולה העתידה. וראה זבח פסח להגש"פ (הלל).
71. רא"ש פסחים פ"י סל"ד. — או זכר למצה הנאכלת עם הפסח (רש"י ורשב"ם פסחים קיט, ב).
72. ראה פי' האלשיך להגש"פ (רמזים בסימנים): "ובזה יהי' שולחן עורך בעוה"ז ותנחיל טוב בעוה"ב, צפון כד"א מה רב טובך אשר צפנך ליראיך".
73. ראה פסחים קיט, ב (ושם, ע"ד כוס של ברכה דסעודה זו). ב"ב עד, ב. ועוד.
74. כדעת הרמב"ן (בשער הגמול), ועוד — ראה הנסמן בתשובות וביאורים (קה"ת, תשל"ד) סי"א[ednref_41_*] הערה 23. — וראה לקמן הערה 77.
75. ברכות יז, א. [edn_41_*] נדפס גם באגרות כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' עו. המו"ל.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד לקו"ש חל"ו ע' 212

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.