199

ויק"פ — פ' החודש

א. לאחרי השלמת בנין בית מקדש ראשון ע"י שלמה, מסופר בכתובים, שאז אמר שלמה1: "ברוך ה' גו' אשר דבר בפיו גו' לאמר, מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם, ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל". ובביאור הענין שפתח הכתוב בבחירה בירושלים ("לא בחרתי בעיר גו'") וסיים בבחירה בדוד, כתב הרד"ק: "ואבחר בדוד, למה שהקדים לא בחרתי בעיר הי' לומר ואבחר בירושלים, אלא פירוש כי לא הודעתי בחירתי בירושלים עד שבחרתי בדוד להיות על עמי ישראל והראתי לו המקום הנבחר בירושלים כשנעתרתי2 לו בגרן ארונה באש מן השמים".

אבל לכאורה אין ביאורו מספיק, כי מפשטות לשון הכתוב "ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל" משמע, שאין הבחירה בדוד רק אמצעי, שעל ידי דוד נתגלה ונודע "המקום הנבחר בירושלים", אלא שהבחירה בדוד כמלך ישראל, קשורה עם הבחירה בירושלים.

[וכן מוכח לכאורה ממ"ש בדברי הימים3 (שגם שם הובאו דברי שלמה, אבל שם הלשון): "מן היום גו' לא בחרתי בעיר גו' ולא בחרתי באיש להיות נגיד על עמי ישראל. ואבחר בירושלים להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על עמי ישראל" — הרי מפורש, שכוונת הכתוב היא (גם) להדגיש בחירת דוד כמלך ישראל, אלא שכאן (בספר מלכים) מדגיש עוד פרט, ששתי בחירות אלו שייכות זל"ז4].

ובזהר (פרשתנו5) איתא: "האי קרא לאו רישי' סיפי' ולאו סיפי' רישי', דכתיב לא בחרתי בעיר ואבחר בדוד מאי האי עם האי, ואבחר בירושלים מבעי לי', אלא כד קודשא בריך הוא אית רעותא קמי' למבני קרתא, אסתכל בקדמיתא בההוא רישא דנהיג עמא דקרתא, ולבתר בני קרתא ואייתי לעמא בי', הה"ד לא בחרתי בעיר עד דאסתכלנא בדוד למהוי רעיא על ישראל".

הרי לפי הזהר, הבחירה בירושלים תלוי' בהבחירה בדוד כמלך ישראל, דקודם שנבחר דוד כ"רעיא על ישראל" (מלך ישראל) — אין הבחירה בירושלים בשלימות.

ויש לעיין בהסברת הענין, שבחירת הקב"ה בירושלים תלוי' בבחירתו בדוד.

והנה בזהר שם ממשיך "בגין דמתא וכל בני מתא כלהו קיימין ברעיא דנהיג לעמא, אי רעיא איהו טבא, טב לי' טב למתא טב לעמא ואי רעיא איהו בישא כו' ווי למתא כו'", היינו שהבחירה בדוד פועלת שיהי' "טב למתא" בירושלים.

הערות

  1. 1. מלכים א ח, טוטז (מהפטרת פ' פקודי[ednref_40_*]).
  2. 2. ש"ב בסופו. דה"א כא, כו.
  3. 3. ב ו, הו.
  4. 4. להעיר גם ממלכים א (יא, יג. שם, לב. לו). מ"ב (יט, לד. כ, ו). תהלים (עח, סחע. קלב, יא ואילך). ועוד.
  5. 5. (ויקהל) קצח, א. [edn_40_*] להעיר מ"היום יום" (ד' טבת) שנשיאי חב"ד אמרו (בשמו"ת) ההפטרה דפרשת השבוע גם בשבת ר"ח וכיו"ב.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 114 לקו"ש חל"ו ע' 199

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.