ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לו תשא שיחה ב185

185

שמועה או הלכה למשה מסיני וכיו"ב, שבזה אין חידוש שאומר ממי קיבל שמועה זו⁴³, אלא גם בדברים התלויים בסברא, שתלמיד ותיק חידש⁴⁴ ע"י א' מהמדות שהתורה נדרשת בהן, או ע"י סברות בעומק טעמי ההלכות⁴⁵, הרי את היסוד ו"דרך הלימוד" קיבל מרבו (וכיו"ב), ולכן יש ענין להזכיר את שם רבו⁴⁶.

וזהו הפירוש הפנימי במה שמסיים "הא למדת כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (דלכאורה, גאולה לעולם — מאי בעי הכא?) — שהמעלה בזה שגם דברים אלו אומר בשם אומרו היא כך, שעי"ז מגלה (גואל) ההעלם דכל עניני התורה, ששורש ואמיתית כל פרטי הלכות פירושים וסברות שנתחדשו ע"י כאו"א הוא במה שנאמר למשה מסיני⁴⁶.

והיינו, דנוסף על הידיעה בכלל התורה שיודע מסורתה עד למשה מסיני, הרי הוא גואל כל פרט מדברי תורה, עי"ז שמגלים את האומר הראשון, שהוא משה רבינו מפי הגבורה⁴⁷.

ז. וע"פ כ"ז אולי יש לבאר דברי אאמו"ר, "דעפ"י פשוט י"ל שאימתי צריכים לומר דבר בשם אומרו הוא כשהאומר אמרו לאדם זה האומרו, אבל אם לא אמר לו אז אינו מחוייב לומר בשם אומרו":

בגדר⁴⁷ התורה יש ב' דברים: (א) מסירה מדור דור, (ב) מה שישראל⁴⁸ מוסיפים ומחדשים בתורה. וכמו התנאים, ש"כמה ענינים (ש)נתחדשו בתושבע"פ ורק אסמכוהו אקרא"⁴⁹ ועד שישנם "הגזירות והתקנות והמנהגות"⁵⁰ שבאים לגמרי על ידי החכמים ועד שנעשו תורה דוקא על ידי ישראל, כי רק דברים שנתפשטו בישראל ורוב הציבור יכולים לעמוד בהם נעשו חלק מהתורה⁵¹.

ודבר זה הוא מצד עצם גדר התורה, כי כיון שהתורה לא בשמים היא אלא ניתנה לבעלותם של ישראל, ופסק דיני התורה הוא ע"פ הנראה בשכלם, ועד

הערות

43. ראה הקדמת הרמב"ם לס' היד ובהקדמתו לפירוש המשניות.
44. ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר פרשתנו רפמ"ז (ועוד — נסמנו בלקו"ש חי"ט ע' 252).
45. ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ס"ב.
46. ראה דרך חיים למהר"ל אבות פ"ו שם.
46. וי"ל שלענין מעלה זו מספיקה ההודעה הכללית דר"א הגדול "מעולם לא אמרתי דבר כו'".
47. וראה ירושלמי שבת פ"א ה"ב (ועד"ז בקידושין פ"א ה"ז) "ר' חזקי' ר' ירמי' ר' חייא בשם רבי יוחנן אם יכול את לשלשל את השמועה עד משה שלשלה ואם לאו תפוס או ראשון ראשון או אחרון אחרון, מאי טעמא והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת (ואתחנן ד, טי) עד יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב". וראה פני משה שם "ומשום דמצוה לאומרם בשם אומרם כו'". ולפ"ז לכאורה פירוש "משלישי הלכה" (נסמן בהערה 14) הוא שצריך לשלשל עד משה. וראה נזיר נו, ב ובמפרשים שם (וראה חיד"א בשער יוסף להוריות (ו, א ד"ה אמר ר"ח). עין זוכר מערכת כ' אות ו').
47. בהבא לקמן ראה לקו"ש ח"ל ע' 10 ואילך. "הדרן" שבס' השיחות תשנ"ב ח"ב (ע' 504 ואילך. שם ע' 507 ואילך). וש"נ.
48. ומרומז ענין זה (גם בנוגע לכללות תורה שבע"פ) בדברי הרמב"ם בריש הקדמתו לס' היד שם "למדה משה רבינו כולה כו' לשבעים זקנים כו' ליהושע שהוא תלמידו של משה רבינו מסר תורה שבע"פ וצוהו עלי' כו' וזקנים רבים קבלו מיהושע וקבל עלי כו'", והולך ומונה פלוני קיבל מפלוני כו', שבתושבע"פ ישנם ב' הגדרים, גדר מסירה וגדר קבלה — ראה לקו"ש ח"ל שם (ע' 12).
49. המשך תרס"ו ס"ע שפג. וראה שם ע' שצב ואילך.
50. רמב"ם הל' ממרים פ"א ה"בג.
51. ראה רמב"ם בהקדמתו שם. הל' ממרים שם פ"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.