ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה א123

123

שיחה א

א. שנינו בספרי¹ "בכל מקום² שנאמר לי קיים לעולם ולעולמי עולמים. . במקדש הוא אומר³ ועשו לי מקדש". ועד"ז איתא במדרש⁴ "בכל מקום שנאמר לי אינו זז לעולם לא בעוה"ז ולא לעוה"ב⁵. . במקדש ועשו לי מקדש"⁶.

ומבאר כ"ק אדמו"ר הצ"צ⁷, דענין "אינו זז בעוה"ז" במצות "ועשו לי מקדש" הוא "משום דכתיב⁸ ואהי להם למקדש מעט. . וארז"ל⁹. . אלו בתי כנסיות¹⁰ א"כ הרי שאין זז גם בעוה"ז".

והנה בביאור מרז"ל הנ"ל נאמרו כמה פירושים, ומהם: א) "במקדש¹¹ והמזבח יראה שאע"פ שבבנין שלמה נסתלקו מ"מ הם קיימים לעולם במקום שנגנזו¹² ולא יהי' בהם הפסד". ב) אע"פ¹³ שהמקדש נחרב, קדושת המקום לא בטלה, וכמ"ש הרמב"ם¹⁴ ד"קדושה ראשונה שקידשה שלמה שהוא קידש העזרה וירושלים לשעתן וקידשן לעתיד לבוא. . שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטילה והרי הוא אומר¹⁵ והשמותי את מקדשיכם ואמרו חכמים¹⁶ אע"פ ששוממין¹⁶ בקדושתן הן עומדים".

וצ"ע, אמאי לא ניחא לי' להצ"צ פירושים הנ"ל, שלכאורה עדיפי, שהרי לפיהם קאי על המקדש עצמו, ואילו לפירוש הצ"צ הענין ד"אינו זז" הוא לפי

הערות

1. בהעלותך יא, טז (על הכתוב "אספה לי" לענין סנהדרין). הובא ביל"ש פרשתנו רמז שסד בתחלתו עה"פ ויקחו לי.
2. בספרי לפנינו "שבכל מקום" — בהמשך ל"לשמי". וראה לקמן הערה 27.
3. פרשתנו כה, ח.
4. ויק"ר פ"ב, ב.
5. ועד"ז הוא בתנחומא פרשתנו ג בסופו "כל דבר שאמר הקב"ה בתורה לי ישנו בעולם הזה ולעולם הבא", אבל לא הביא שם הפסוק "ועשו לי מקדש".
6. ועד"ז הוא במדרש שמואל יט. בתנחומא בהעלותך (יא) ובבמדב"ר (פט"ו, יז) בסגנון אחר: מעלתו של יעקב מעלה שאין לה ירידה ואין קדושתם מתחללת לעולם וכן אתה מוצא שהזקנים אחד משלש עשרה דברים שהן כתובים לשמו של הקב"ה אלו הן. . אהל מועד מנין שנאמר ועשו לי מקדש (ויש שם כמה שינויים בדברים שנמנו — ראה יפה תואר השלם שבהערה 11. ואכ"מ). וראה לקמן הערה 27.
7. אוה"ת פרשתנו ס"ע א'תמב. וראה שם ע' א'תכה. אוה"ת שבת שובה ס"ע א'תפו.
8. יחזקאל יא, טז. וראה רש"י ותרגום שם.
9. מגילה כט, א.
10. במגילה שם: אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. ולכאורה גם באוה"ת שם הכוונה לרמז גם לסיום לשון רז"ל אלא שקיצר בלשונו (כדרכו בכ"מ ברשימותיו). וראה לקמן סעיף ו.
11. יפה תואר השלם לויק"ר שם.
12. צ"ע כוונתו שהרי הא דנגנז מפורש בנוגע לאוהל מועד — משכן (כבתוספתא סוטה פי"ג, א. סוטה ט, א). ואולי כוונתו למ"ש במדרש (במדב"ר פט"ו, יג. וכ"ה באיכ"ר פ"ב, יג. זח"א ג, א. וראה גם לקו"ש חט"ז ע' 465 הערה 9) "שערי ביהמ"ק במקומן נגנזו שנאמר (איכה ב, ט) טבעו בארץ שערי'".
13. ראה ספרי דבי רב, תולדות אדם וזרע אברהם לספרי בהעלותך שם.
14. הל' ביהב"ח פ"ו הי"דטז.
15. בחוקותי כו, לא.
16. מגילה כח, סע"א (במשנה).
16. בדפוסי רמב"ם לפנינו "ששמומין". אבל ברמב"ם דפוס רומי רמ ובכת"י התימנים הוא (כבפנים) "ששוממין". וכ"ה ברמב"ם הל' תפלה פי"א הי"א (הובא לקמן בפנים (ס"ד)) "שוממין", וכבמשנה מגילה שם.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 26 לקו"ש חל"ו ע' 123
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב לקו"ש חל"ו ע' 123

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.