119

ועוד: לפירוש הנ"ל נמצא, שהכניסה לברית שייכת לשני חצאי הדם, הן החצי ששם משה באגנות "להזות. . על העם" והן החצי ש"זרק על המזבח" — וא"כ קשה יותר למה הביא רש"י לימוד זה בפירושו על תיבת "באגנות" (דקאי רק על החצי שהזה על העם)⁴².

גם אינו מבואר הא שלא הביא רש"י גם "הרצאת דמים", דאף שחיוב הקרבן (בעת הכניסה לברית) אינו חלק מעצם הכניסה לברית כנ"ל, הרי מ"מ "הרצאת דמים" — דהיינו זריקת חצי הדם על המזבח — היא מגוף ענין הברית (וכמו שביאר בספורנו⁴³, "עשה את המזבח כשליח לאל ית' לבדו לכרות הברית, ובכן קבל (המזבח) חצי הדם וחציו האחר יזרוק על העם הנכנסים עמו בברית"), והדרא קושיא לדוכתא, דהו"ל לרש"י להביא גם "והרצאת דמים"?

ולכן נ"ל, שלפרש"י, תוכן ענין הכניסה לברית ע"י "הזאת דמים" אינו ע"י שני חצאי הדם (כפירוש המפרשים הנ"ל), אלא ע"י הדם ששם משה בשתי אגנות, א' לחצי דם עולה וא' לחצי דם שלמים, כדלקמן.

ו. לפי פשוטו, כוונת רש"י בפירושו "שתי אגנות, אחד לחצי דם עולה וא' לחצי דם שלמים" היא לשלול הפירוש שגם הדם שזרק על המזבח שם תחלה באגנות, וכמ"ש האבן עזרא שה"אגנות ישמש לשנים, שנתן חציו באגנות וחציו אחר באגנות" [וברמב"ן מוסיף, שזוהי גם "דעת אונקלוס⁴⁴ שתרגם במזרקיא" (כי זריקת הדם על המזבח היתה מן המזרקות⁴⁵) — משא"כ לדעת רש"י והרמב"ן היו שני מיני כלים, "אגנות"⁴⁶ שבהם קיבל משה את הדם כדי להזות על העם⁴⁷, "והחצי האחר זרק על המזבח מן המזרקות שקבל אותו בהם כדרך הקרבנות"⁴⁸].

והטעם שלא פרש"י כן מובן בפשטות, כי פשטות לשון הכתוב "ויקח משה חצי הדם וישם באגנות, וחצי הדם זרק על המזבח" מורה, שרק חצי הדם (שלא זרק על המזבח) שם בהאגנות.

אבל לפי זה צ"ע בכתוב עצמו: מדוע פירש הכתוב את הכלי שבו נתן משה את חצי הדם הראשון "להזות על העם", ולא את הכלי שקיבל בו את הדם כדי לזרוק על המזבח⁴⁹?

כן אינו מובן: מהו החידוש בזה שמשה שם את הדם באגנות כדי להזות ממנו על העם (עד שהכתוב הוצרך לספר זה) — הרי אא"פ לקבל את הדם