25

(שהיא עיקר תורה שבעל פה כולה), אלא שחסר בשלימות הידיעה (שהיא רק כשיודע גם טעמי ההלכות) — שבלאה"כ לא הגיע למדה זו כנ"ל.

ונמצא, שנוסף על כל המעלות שבזה שכל ישראל מתאחדים בלימוד אחד, ובזה גופא — בדברי הלכה, ובזה גופא — בספר הרמב"ם, שבו נכללו הלכות פסוקות של כל תרי"ג מצות התורה54,

הרי ע"פ הנ"ל מובן, שבלימוד זה יש גם קיום מצות ידיעת עיקר תורה שבעל פה כולה (למי שאינו יכול ללמוד הלכות כל התורה כולה עם טעמיהן)55.

ויהי רצון שנזכה ל"אותו הזמן"56 שאז יהיו ישראל "פנויין בתורה וחכמתה", ויהי' לימוד כל התורה כולה בשלימותה, "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"57.

(משיחת ש"פ חוקת תשד"מ)

הערות

  1. 54. כמשנ"ת במ"א (ראה לקו"ש חכ"ז ע' 229 ואילך).
  2. 55. וקיום מצוה זו יש בו תוקף גדול יותר מהא שמי ש"יוכל לקבוע לו בכל יום שעה קטנה", יש לו "ללמוד פ"א כסדר כל התלמוד בבלי וירושלמי מכילתא כו'", המבואר בס"י שם, כי ע"ז כ' אדה"ז שם "נכון הדבר ע"ד הקבלה", משא"כ בסי"א בלימוד הלכות כ' אדה"ז "חייב להוסיף כו'".
  3. 56. סיום הל' מלכים ברמב"ם.
  4. 57. ישעי' יא, ט. רמב"ם שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.