161

יוסף, כי הכח שיש לכל ישראל לעבור את הגלות נמשך ובא מיוסף הצדיק⁴¹.

וזהו מה שיעקב "הי' ממתין ומצפה מתי יבוא" קיום חלומו של יוסף, שאחי יוסף ישתחוו לו ארצה, דענין ההשתחוואה מורה על הביטול כלפי המלך שאליו משתחווה, שע"י ביטול זה להמלך נמשכים⁴² אל העם השפעות המלך, הן השפעות גשמיות והן השפעות רוחניות.

ולכן הי' יעקב ממתין ומצפה לקיום חלומו של יוסף שדוקא באופן כזה בכחם של ישראל לעבור את ההעלם והסתר דגלות מצרים⁴³ (וגלות בכלל, דכל המלכיות נקראו על שם מצרים⁴⁴), כאשר הם תחת מלכותו של יוסף, היינו הנהגה זו שגם בהיותם בגלות שהוא מצב של חושך והעלם והסתר, לא יוטרדו ויתבלבלו מעבודת השם, ונשארים שלמים במצבם, בלימוד התורה וקיום המצות, ואדרבה, הם שולטים ומושלים על עניני הגלות.

ו. אבל לפי זה הרי מה שיעקב הי' מצפה לו הוא רק מעלה ועילוי במצב ועבודת בנ"י בגלות לגבי מצבם בלא"ה בזמן הגלות, אבל סו"ס ה"ז מצב וזמן של גלות, ולא מסתבר כ"כ לומר שיעקב יצפה לזה מתי יבוא.

ולכן י"ל דזה שיעקב "הי' ממתין ומצפה מתי יבוא" קאי ע"ז שכל אחד מישראל ממתין ומצפה תמיד — על הגאולה, גאולת בנ"י מהגלות, וכמודגש בהמשך לשון רש"י "וכן שומר אמונים"⁴⁵, מה שבני ישראל מחכים ומצפים "לאמונתו של הקב"ה. . לגאלם"⁴⁶, מהגלות⁴⁷.

והביאור בזה:

נתבאר כמה פעמים אשר כללות הענינים המבוארים בפרשה זו קאי לא רק על יעקב אבינו השבטים ויוסף כאנשים פרטיים, אלא מורים על כללות בני ישראל שבכל הדורות, ולא רק ככל מעשה אבות המבוארים בספר הישר (ספר בראשית) שהם סימן ונתינת כח לבנים⁴⁸, אלא שהדברים עצמם מרמזים על כללות עם ישראל⁴⁹.

וכמרומז במדרש בפרשתנו⁵⁰ "שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף ויוסף הי' עסוק כו' ראובן הי' עסוק כו' ויעקב הי' עסוק כו' ויהודה הי' עסוק כו' והקב"ה הי' עוסק בורא אורו של מלך המשיח", שפנימיות הפירוש בדברי המדרש הוא לא שהשבטים יוסף ראובן יעקב ויהודה הי' כל אחד עוסק בעניניו הפרטיים והקב"ה הי' עוסק בענין אחר, "בורא אורו של מלך המשיח", אלא שזהו אמיתית תוכנו של העסק של כ"א מהם בפרט⁵⁰.

וכשם שבהמשך הפרשה במעשה יהו