152
ובפרט שמפורש בפרש"י לעיל עה"פ19 "ועיני לאה רכות", "שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובכתה שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן הגדולה לגדול והקטנה לקטן"20, והיינו שלא רצתה לעלות בגורלו של עשו, אף שעי"ז יכולה להחזירו למוטב21.
והביאור בזה — ע"פ פנימיות הענינים:
אע"פ שכל שלשת האבות, אברהם יצחק ויעקב, נקראים בשם "אבות" (כמרז"ל "אין קורין אבות אלא לשלשה"22), לפי שהמדות דאברהם יצחק ויעקב עברו בירושה לכל אדם מישראל23, מ"מ, יש מעלה ביחסם של כל ישראל ליעקב אבינו לגבי היחס לאברהם ויצחק. דלהיות שרק יעקב היתה "מטתו שלימה"24 (דלא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ויצחק שיצא ממנו עשו24), הרי מובן, שהוא עיקר ה"אבות" של עם ישראל, ה"כלל" של כל בנ"י עד סוף כל הדורות (ובלשון רבינו הזקן25, דנשמת יעקב היתה "כלולה מכל הנשמות שבישראל"), ולכן נק' "אומה זו" בשם "עם ישראל" (שמו של יעקב).
והנה אף שכל חילוקי המדריגות שבישראל שרשם מהאבות, כפי שהם ביעקב הרי הם בגדר "כלל", והחילוקים שבישראל נתגלו בפועל ע"י בני יעקב, י"ב שבטים, שכנגד הי"ב אופנים וחילוקי עבודה שישנם בישראל23.
ויש לומר, שחילוקי הדרגות שבעבודת השבטים, גילוי מקורם מיעקב, הוא באמצעות האמהות, רחל לאה (בלהה וזלפה), שבנו את בית ישראל26 [וזהו בהתאם לההפרש בין חלק האב וחלק האם בולד הנולד, שמציאות הבן באה מטיפת האב27, והתחלקות הולד לציורים פרטיים באה על ידי שהייתו תשעה חדשים בבטן האם28].
ולכן מצינו שקריאת שמות השבטים, שכל שם יש לו פירוש וביאור שלו המורה על תכונתו הפרטית של בעל השם, היתה על ידי האמהות רחל ולאה דוקא, ולא על ידי יעקב, כמבואר במק"א29.
ד. והנה אף שבפרטיות ישנם י"ב שבטים שהם י"ב דרכים ואופנים בעבודת ה', בכללות הרי הם נחלקים לשני אופני עבודה — צדיקים ובעלי תשובה [כידוע שעבודת התשובה אינה רק במי שחטא ופגם ועבר את הדרך, אלא היא סדר מיוחד בעבודת ה', ושייכת גם בצדיקים30]: עבודת הצדיקים היא בעולם הקדושה, בקיום התורה והמצוות, ואילו עבודת התשובה מורה על העבודה להפוך את הרע לטוב, ובכללות יותר, להעלות את החול לקודש.
וזהו החילוק בין עבודת בני לאה ועבודת בני רחל, וכמובן ממ"ש בזהר31 בטעם שעיקר יסוד המזבח הי' בחלקו של
הערות
- 19. ויצא כט, יז.
- 20. והוא כדעת רב בב"ב קכג, א. וראה ב"ר פ"ע, טז. תנחומא ויצא ד. ועוד. וראה לקמן הערה 45.
- 21. ראה בארוכה במפרשי רש"י פרשתנו שם לב, כג (נחלת יעקב, משכיל לדוד, באר בשדה, וכן בבאר בשדה ויצא שם).
- 22. ברכות טז, ב.
- 23. ראה תו"א ר"פ וארא.
- 24. ראה פסחים נו, א. ויק"ר פל"ו ה. ספרי ואתחנן ו, ד. האזינו לב, ט.
- 25. תניא אגה"ק ס"ז (קיא, סע"ב).
- 26. רות ד, יא.
- 27. ראה פירוש המלות לאדמו"ר האמצעי פרק קיא (עא, ג).
- 28. ראה תניא פ"ב. וראה סה"מ תרנ"ט ע' ג.
- 29. ראה בארוכה לקו"ש ח"י ע' 96 ואילך. וראה בהערות שם.
- 30. תו"א ר"פ ויחי (מה, סע"א). לקו"ת דרושים לר"ה ס, ד. ר"פ האזינו. ובכ"מ.
- 31. ח"א רנט, א.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו לקו"ש חל"ה ע' 152
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.