142

שנאמר בטובה³⁷ ופניתי אליכם כך נאמר ברעה ונתתי פני משלו משל למלך שאמר לעבדיו פונה אני מכל עסקי ועוסק אני עמכם כו'", שמפשטות ל' רש"י מובן, שמפרש תיבת "פני" מלשון "פני'"³⁸ (כמו ל' "ופניתי"), וענינה של "פני'" הנרמזת בלשון "פני" (מלשון פנים) הוא — ש"פונה אני מכל עסקי ועוסק אני עמכם", היינו "פני'" בכל מהותו ועצמותו³⁹ (שלכן נרמזת בלשון "פני", המורה על הפנימיות והעצמיות, כפרש"י עה"פ⁴⁰ "פני ילכו" — "אני בעצמי אלך"), ש"פני'" זו אינה קשורה עם צמצום כו', אלא זהו כפי שהוא ית' פונה בכל עצמותו לישראל.

ו"פני'" זו שמצד עצמותו ית', נמשכת למטה כמו למעלה, חיבור דאות יו"ד ואות ו' כנ"ל.

וזהו גם התיווך בין שני הפירושים ב"פניאל" — העבודה שמצד פנימיות הלב, ומלחמתו עם "שרו של עשו" — שאין הם שני ענינים שונים, אלא היינו הך, כי שלימות העבודה ד"בקשו פני את פניך הוי' אבקש" היא כאשר הביטול שמצד פנימיות הלב נמשך בגלוי בכל תוקפו בכל עניניו (גם בחיצוניות שלו), וכן הי' אצל יעקב, דמלחמתו עם "שרו של עשו" היתה בכח דביקותו בה' מצד פנימיות הלב, דגם כפי ש"ירד" ונמשך להתעסק עם "שרו של עשו" (להתגבר עליו ולנצחו) לא נתמעט מדרגת דביקותו וביטולו לה', שהי' בביטול מוחלט זה בכל מצב.

שזהו גם מה שנצחונו על שרו של עשו הי' באופן של "שרית עם אלקים"⁴¹, מלשון שררה, שענין ההתאבקות הי' רק מצד ה"איש" (ויאבק איש), שרו של עשו, אבל מצד יעקב הי' הנצחון באופן של "שררה", כיון שנצחונו הי' בכח דביקותו באלקות באופן ד"ראיתי אלקים פנים אל פנים", כנ"ל.

(משיחות יו"ד כסלו, ש"פ וישלח וש"פ וישב תשמ"א)