ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לה ויצא שיחה ג136

136

היינו אור הסובב כל עלמין (ההמשכה שבבחי' בלי גבול)⁴⁶.

ומסיים "חברבורות שלו פתוחה ומפולשת כו'", דיש לומר שזה מרמז על חיבור הקו והחוט (גם) עם תחתיתו של העיגול, כמבואר בכ"מ⁴⁷ שלעתיד לבוא יהי' הקו נוגע ודבוק באוא"ס הסובב גם בקצהו התחתון, דבזמן הזה יש הפסק בין אור הקו ואור הסובב מתחת לעולמות⁴⁴, אבל לעתיד לבוא יהי' "פתוח ומפולש", עד שיהי' נוגע ודבוק גם בתחתיתו.

וענין זה שייך ל"ברודים" דוקא, כמבואר בכ"מ, ובפרט בדרושי אדמו"ר האמצעי⁴⁸ (בעל יום ההולדת ויום ההילולא), שדוקא עולם הברודים, שהוא עולם התיקון⁴⁹, שיש בו ריבוי ההתכללות⁴⁹, שכל הספירות כלולות זע"ז וזמ"ז, שרשו בעצמות אור א"ס ממש (שלמעלה מעקודים, אף שגם בעולם העקודים כל העשר ספירות עקודים⁵⁰ בכלי אחד).

ויש לומר שזהו גם הרמז בהתחלת לשון רש"י "וברודים — תרגומו ופציחין כו' חוט של לבן כו'", היינו, שה"תרגום" — ה"פירוש" וההתגלות — של ענין "ברודים", הוא גילוי פנימיות הקו, "חוט של לבן כו'".

ז. והענין בעבודה:

"חוט של לבן" מורה על העבודה הקשורה עם פשיטות⁵¹ הנפש — "לבן", גוון עצמי ופשוט שאין בו ציור, היינו עצם הנפש (שלמעלה גם מבחי' יחידה⁵²); ודוקא על ידי גילוי פשיטות הנפש נעשים שני הענינים: א) פועל על כללות האדם, "מקיף את גופו סביב", ב) חודר בתוך כל עניניו, כל כוחותיו, באופן שחודר בתוך תוכם עד שזה נעשה מציאות הכוחות ומחדו"מ שלו, שזהו מה ש"חברבורות שלו פתוחה ומפולשת מזו אל זו".

שהכח על כל זה הוא מפנימיות התורה, דחיצוניות התורה יש לה מדה ושיעור, דכל עניני התורה הם במדידה והגבלה, אבל פנימיות התורה הוא מבחי' אין סוף⁵³, ולכן על ידו מתגלה פשיטות הנפש (שלמעלה ממדידה והגבלה) המקיפה את כל האדם וחודרת בתוך כל כוחותיו.

(משיחת ש"פ ויצא תשמ"ג)

הערות

46. ואף שענין זה בהקו שמקיף כל עולם כו', מבואר לענין הקו בכלל, חיצוניות הקו, הרי מובן, שענין זה אין זה בו מצ"ע אלא מצד פנימיותו, כבפנים.
47. סה"מ תרנ"ט ס"ע קי ואילך (בשם "יש מקובלים". וראה אוה"ת בראשית מא, ב מ"ביאור דמים רבים תקס"ט"[ednref_31_*]). המשך תער"ב ח"א ריש ע' קיז. סה"מ תש"ב ס"ע 122.
44. ראה ע"ח שער א' ענף ב.
48. תו"ח נח עג, א (פל"ז) ואילך.
49. ע"ח שער התיקון רפ"ד. מאמרי אדה"ז — פרשיות ח"א ע' סד ואילך. תו"ח בראשית מה, א. נח סה, ד ואילך. ובכ"מ.
49. ראה אוה"ת בשלח ע' שצה: ועולם התיקון נק' ברודים כו' פי' ברודים הוא התכללות כמה גוונין יחד כמ"ש (בזכרי' סי' ו) סוסים ברודים הפי' שיש בהם הרבה גוונין.
50. ע"ח שער העקודים שם. מבוא שערים ש"ב ח"ג פ"ז. וראה בארוכה מאמרי אדה"ז שם. תו"ח נח שבהערה הקודמת. ובכ"מ.
51. ראה עטרת ראש שם.
52. ראה בארוכה ס' השיחות תשנ"ב ע' 127 ואילך.
53. ראה סה"מ עטר"ת שם (ע' תמד), דב' הבחי' דנגלה ופנימיות התורה הם מבחי' חיצוניות ופנימיות הקו. וראה המשך תער"ב שם ח"ב (ע' א'קע), ד"אמיתית מדריגה זו [דפנימיות הקו] אינו בא בבחי' התלבשות כלל וכמו פנימי' סודות התורה הנק' רזי דרזין". [edn_31_*] והוא שם בסוף המאמר. — במאמרי אדה"ז תקס"ט (קה"ת, תשמ"א) נדפסה הנחת אדמו"ר האמצעי, ושם (ע' לב) חסר סוף הביאור. אבל נמצא בבוך 554 (עז, ד). ועוד.

מצוטט ב־1 עמודים

מאמרי אדה"ז מה לקו"ש חל"ה ע' 136

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.