114

שרק היא נקראת בשם "מחלת" (הרומז על מחילת עונות), ולא נשיו הראשונות, משמע, שהיא היתה ראוי' לכך (גם) מצד מעשי' וכו'.

ובפרט לפי הגירסא בפרש"י⁵ בכמה כתבי יד — "שנמחלו עונותי'" (ולא "עונותיו"), שמשמע מזה שרק עונותי' נמחלו ולא של עשו, והיינו לפי שהיא היתה כשרה, משא"כ עשו שנשאר רשע].

ב. אבל כד דייקת נראה שקושיא מעיקרא ליתא, כי כוונת רש"י בפירושו כאן אינה כפירוש ר"א במדרש אלא הוא פירוש חדש בדברי הכתובים:

לשון המדרש היא "אילו הוציא את הראשונות יפה הי', אלא על נשיו כאב על כאב כו'"; אבל רש"י שינה וכתב "הוסיף רשעה על רשעתו שלא גירש את הראשונות". ושני שינויים (עיקריים) כאן:

(א) "כאב על כאב" (כוב על כוב) פירושו שהוסיף אשה מרשעת על נשיו הרשעות שהיו לו לפני זה, אבל ל' רש"י "הוסיף רשעה על רשעתו" פירושו שמעשה נישואי מחלת עצמו הוא מעשה של רשעות מצד עשו.

[בדפוסי רש"י הנפוצים ישנה הוספההגהה בסוגריים "ר"ל מרשעת על מרשעיות שהיו לו כבר".

אמנם עכצ"ל שאין כוונת המגי' ש"רשעה על רשעתו" פירושו "מרשעת על מרשעיותיו" ("רשעה" בניקוד שבא, שאשתו היא רשעה, כמו "מלכות יון הרשעה") — דא"כ הו"ל לרש"י לכתוב "רשעה על רשעותיו"⁶: ומדכתב רש"י "על רשעתו" משמע, שהרי"ש בתיבת "רשעה" היא בניקוד חיריק (וכמו "והרשעה כולה בעשן תכלה"), וקאי על רשעתו של עשו⁷.

ויותר מסתבר לומר, שכוונת המגי' היא רק לפרש ולבאר, שרשעתו של עשו (שהוסיף על רשעתו שלפנ"ז) היא — שנשא מרשעת על מרשעיותיו שהיו לו כבר.

אבל גם לפ"ז צע"ג איך אפשר לפרש כן בפרש"י⁸, שהרי רש"י לא הזכיר כלל שמחלת היתה מרשעת, ואם זוהי כוונת רש"י הי' כותב כן בלשון ברורה: "הוסיף מרשעת" (וכיו"ב)].

(ב) הלשון "אילו הוציא את הראשונות יפה הי'" במדרש באה בתחילת הענין, ואילו רש"י מהפך הסדר וכתב לשון זו ("שלא גרש את הראשונות") בסיום הענין.

ג. ויש לומר ששני השינויים תלויים זב"ז:

לפי המדרש, הרשעות של עשו היתה בזה שנשא עוד מרשעת, "כאב על כאב", ומ"ש "אילו הוציא את הראשונות יפה הי'" היא רק הקדמה להוציא מדעת ריב"ל (שלפנ"ז) ש"נתן דעתו להתגייר", שא"א לומר כן, כי אם כן הי' לו לגרש את הראשונות;

משא"כ לדעת רש"י לא היתה מחלת מרשעת, וזהו שכתב רש"י "הוסיף רשעה על רשעתו שלא⁹ גירש את הראשונות",