ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך להלך לךשיחה ג56

56

(משא"כ על "כל³⁰ מצות התורה נכרתו עליהן שלש בריתות")³¹. . שדוחה את השבת"].

ב. ויש לבאר זה בהקדם הידוע, דתוכן מצות מילה מדגיש ענין מסירת נפש, וכמו שאמרו רז"ל עה"פ³² כי עליך הרגנו כל היום "וכי אפשר לו לאדם ליהרג בכל יום אלא זו מילה"³³, וכמבואר בארוכה במדרשים דמצות מילה היא כענין הקרבן, ו"גדול³⁴ כחה יותר מן הקרבן, שהקרבן בממונו והמילה בגופו. . ועל כן נחשב לו לעקידה וזבח כאילו עקד את עצמו וכתיב³⁵ כורתי בריתי עלי זבח", וכן מבואר בכ"מ בזהר³⁶ דכאשר אדם מישראל מל את בנו ה"ז כאילו הקריבו.

והנה ענין וכח המסירת נפש שישנו בכל ישראל הוא ירושה לנו מאבותינו, כמו שמבאר אדמו"ר הזקן בספר התניא³⁷, ובפרט מאברהם אבינו, כידוע³⁸ שאברהם "פתח את הצינור" למסירת נפש.

ולכאורה צריך ביאור בזה, הרי ענין המסירת נפש שישנו בישראל הוא מה שמוסרים נפשם עבור יחוד וקדושת שמו יתברך, לקיים התורה והמצוות, שניתנה לכאו"א מישראל במתן תורה, ואיך זה בא בירושה מאברהם שהי' לפני מתן תורה ולפני כללות ענין התורה והמצוות [וכמו שהוא במצות מילה כפשוטה, ש"אין³⁹ אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו על ידי משה רבינו שנמול"].

וי"ל הביאור בזה:

החידוש שבמ"ת מבואר במדרש⁴⁰, שלפני מ"ת היתה גזירה שעליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים, ובמ"ת נתבטלה הגזירה, "ואני המתחיל", ש"וירד⁴¹ ה' על הר סיני", ואח"כ "ואל⁴² משה אמר עלה אל ה'", ולכן קדושת ישראל ותוקפה שנעשה על ידי התורה ומצוות לאחרי מ"ת, ה"ז למעלה לגמרי מכפי שהיתה לפני מ"ת, לפני ביטול הגזירה.

אמנם כל הגדרים דעליונים ותחתונים ה"ה גדרים השייכים לגדרי העולם, אבל בבחי' זו שלמעלה לגמרי מגדר עליון

הערות

30. רמב"ם שם.
31. ראה תו"א סוף פרשתנו (אוה"ת פרשתנו כרך ד' תשכה, א ואילך. ובכ"מ) בפי' מרז"ל שבפנים, גדולה מילה, שהוא בחי' מילה הגדולה שמלמעלה למטה שלמע' מהתורה, דעל התורה נאמר (נצבים ל, יב) לא בשמים היא שנשפלה למטה מבחי' שמים ור"ת "מי יעלה לנו השמימה" (נצבים שם) הוא מילה וס"ת הוי', שמילה היא למעלה מהתורה ולמעלה מהוי'. ע"ש.
32. תהלים מד, כג. יל"ש ואתחנן רמז תתלז.
33. וראה גיטין נז, סע"ב ובפרש"י שם "זימנין דמיית". וראה שבת (קל, א) כל מצוה שמסרו ישראל עצמן למיתה עליהן בשעת גזירת המלכות כגון עכו"ם ומילה עדיין היא מוחזקת בידם.
34. לשון רבינו בחיי פרשתנו יז, יג.
35. תהלים נ, ה.
36. זח"א צג, א. צד, ב ואילך. ח"ב סו, ריש ע"ב. ח"ג מד, א. ועוד. וראה פרקי דר"א פכ"ט וברד"ל שם אות מא.
37. פי"ח. ושם הוא בביאור זה שהאהבה המסותרת שבלב כל ישראל היא ירושה לנו מאבותינו, וע"ש השייכות לענין האמונה ומסירת נפש. וראה מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות (ח"ב ע' שמט). "היום יום" כא אלול. ג' מרחשון. וראה בהנסמן בהערה הבאה.
38. ראה תניא אגה"ק סכ"א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' קל. סה"מ תרע"ח ע' רפג. תפר"ח ע' קב.
39. ל' הרמב"ם בפיה"מ ספ"ז דחולין.
40. שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
41. יתרו יט, כ.
42. משפטים כד, א.

מצוטט ב־3 עמודים

לקוטי שיחות 57 לקו"ש חל"ה ע' 56
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט לקו"ש חל"ה ע' 56
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א לקו"ש חל"ה ע' 56

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.