ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לבהוספותשיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו264

264

צורך להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל הענינים דאהבת ישראל ואחדות ישראל.

ג. ועוד ענין הכי עיקרי בזה — בנוגע לדורנו זה, דרא דעקבתא דמשיחא, סוף זמן הגלות, ובהקדמה:

מעניניו העיקריים של רשב"י (בעל ההילולא דל"ג בעומר, ששלימותו בשבת זו) הוא — ספר הזהר, "חיבורא דילך", אשר, "בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר. . יפקון בי' מן גלותא ברחמים"³⁶, היינו, שענינו של רשב"י לפעול את גאולתם של כאו"א מישראל וכלל ישראל, ביחד עם גאולת השכינה, כדברי רשב"י³⁷: "בכל מקום שגלו (ישראל) שכינה עמהן. . ואף כשהן עתידים להגאל שכינה עמהן".

והנה, מכיון שסיבת הגלות היא היפך הענין דאהבת ישראל (חנם)³⁸, הרי מובן, שיש צורך לבטל את סיבת הגלות, ע"י ההוספה באהבת ישראל עד לאהבת חנם, ובהבטל הסיבה, בטל בדרך ממילא גם המסובב — הגלות.

ויש להוסיף, שכאשר הנהגתם של ישראל בפועל היא באופן ד"ואהבת לרעך כמוך", אזי בודאי מתגלה בפועל גם האהבה ד"רעך" — "רעך ורע אביך אל תעזוב, זה הקב"ה"³⁹ — לכאו"א מישראל,

כדברי רשב"י³⁷ "כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה"⁴⁰, וכדאיתא בזהר⁴¹ — "חיבורא דילך" — (מאמר הזהר שאומרים ב"תיקון ליל שבועות") "חדי ר"ש ואמר. . אנן בחביבותא תליא מילתא. . אהבתי⁴² אתכם אמר ה'" —

וכאשר אהבתו של הקב"ה לישראל היא בהתגלות — הרי בודאי ובודאי שמוציאם מהגלות ("ושב ה' אלקיך את שבותך"⁴³) תיכף ומיד, "לא עיכבן אפילו כהרף עין"⁴⁴,

וכהרמז שע"י ההמשכה וההתגלות ד"אלופו של עולם" (אל"ף) ב"גולה", אזי נעשה מ"גולה" — "גאולה"⁴⁵.

ד. והנה, הענין דאהבת ישראל ואחדות ישראל מתגלה ומתבטא — לכל לראש — כאשר רבים מישראל מתאספים יחד במקום אחד, "כאיש אחד בלב אחד"⁴⁶, ולא עוד, אלא שתכליתה ו

הערות

36. זח"ג קכד, ב — ברע"מ. הובא ונתבאר באגה"ק רסכ"ו.
37. מגילה כט, א.
38. יומא ט, ב. וראה גיטין נה, סע"א ואילך.
39. פרש"י שבת לא, א (ד"ה דעלך). וראה שמו"ר רפכ"ז. זח"ב נה, ריש ע"ב. ועוד.
40. אפילו בזמן הגלות — "בכל מקום שגלו שכינה עמהן". ולהעיר מזהר סוף פרשתנו: "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם (פרשתנו כו, מד). . מלה חדתא דאמר רבי אלעזר. . לכלתם כתיב, חסר וי"ו (מלשון כלה). . בגינה (בגלל ה"כלה"). . לבר נש דרחים אתתא והות דיירא בשוקא דבורסקי כו'", וסיום הענין: "בן יכבד אב כגון ר' אלעזר. . השתא אסגי שבחא דר"ש כו'" (וראה לקוטי לוי"צ פרשתנו ס"ע שלו ואילך).
41. ח"ג קכח, א. וראה לקוטי לוי"צ הערות לזהר שם (ס"ע שנה ואילך).
42. מלאכי א, ב.
43. נצבים ל, ג.
44. מכילתא ופרש"י בא יב, מא. מכילתא שם, מב.
45. ראה ויק"ר ספל"ב. לקו"ת בהעלותך לה, ג. ובכ"מ.
46. להעיר מדיוק הלשון "כאיש אחד (ואח"כ) בלב אחד" — שלכל לראש צריך להיות אסיפת כולם במקום אחד, "כאיש אחד", גם כאשר נראה, לכאורה, שאין זו אלא פעולה חיצונית במעשה בפועל בלבד — שהרי "המעשה הוא העיקר"; וביחד עם זה, בודאי שסוכ"ס יבוא הדבר גם ברגש פנימי בלב — "בלב אחד", כהכלל הידוע שאחרי הפעולות נמשכים הלבבות (ראה חינוך מצוה טז), ובפרט "רוב המעשה" (אבות פ"ג מט"ו. פיה"מ להרמב"ם שם. וראה אגה"ק סכ"א).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.