91

שיחה א

א. על הפסוק¹ "כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" איתא במדרש²: וכי בשורה היא להם שנגעים באים עליהם. . כיון ששמעו כנענים שישראל באים עליהם עמדו והטמינו ממונם בבתים ובשדות. . מה הקב"ה עושה מגרה נגעים בביתו והוא סותרו ומוצא בו סימא [אוצר³] (שדהו⁴ נשרפת⁵ ומתוך שהוא הופכה מוצא תחתי' סימא), וכי מי בא ואומר לכנענים שישראל נכנסין לארץ. . ג' פרוזדיגמאות [אגרות⁶] שלח יהושע אצלם הרוצה לפנות כו' להשלים כו' לעשות מלחמה כו'.

מאמר זה הובא גם בפירוש רש"י על הפסוק, עם כמה שינויים, וז"ל: בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר וע"י הנגע נותץ הבית ומוצאן.

מהשינויים (העיקריים)⁷ בין לשון רש"י לגבי לשון המדרש:

א) במדרש נאמר "כנענים", ורש"י משנה וכותב "אמוריים"⁸. ושינוי זה דורש ביאור במיוחד, שהרי בפסוק מפורש "כי תבואו אל ארץ כנען", ואיך יתכן שדוקא רש"י, שבא לפרש פשוטו של מקרא, משנה מלישנא דקרא (כנענים) וכותב "אמוריים"?

ב) במדרש איתא "כיון ששמעו כנענים שישראל באים עליהם עמדו והטמינו כו'", שזה הי' (כמו שמבאר אח"כ) בעת כיבוש הארץ, כששלח יהושע האגרות כו', שעי"ז נודע להם "שישראל נכנסין לארץ"; ואילו רש"י כותב "שהטמינו כו' כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר"⁹. וצ"ע הא מנ"ל ובפרט בפשש"מ?

ג) במדרש הלשון "והטמינו ממונם", וברש"י — "הטמינו. . מטמוניות של זהב".

ד) במדרש — "בבתים ובשדות", ובפרש"י — "בקירות בתיהם" (ומשמיט "ובשדות").

הטעם לשינוי האחרון מובן בפשטות: ענינו של פרש"י עה"ת הוא — פירוש הכתובים (ולא סיפורי חז"ל), ולכן אין מקום להביא בפירושו ע"ד הממון שבשדות, שאינו שייך לפירוש הכתוב "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם"¹⁰.