73
הי' לו מום, שוב אא"פ לבו"ד לעקור את המום "למפרע"12; משא"כ רפואת הקב"ה באופן ד"אני ה' רופאך" — כיון שאופנה הוא "לא אשים עליך", הרי גם כשכבר בא על האדם חולי, הרפואה עוקרת אותו כאילו לא הושם על האדם מלכתחילה13.
וכיון ש"אייר" ר"ת "אני ה' רופאך", הרי מובן, שסגולת חודש זה בענין הרפואה היא באופן של "אני ה' רופאך", העוקרת כל ענין החולי מעיקרו.
ב. ויובן זה בהקדם הטעם שבחמשה חומשי תורה נקראים החדשים במספרם הסדורי (חודש ניסן — החודש הראשון, חודש אייר — החודש השני וכו') — ולא קבעה התורה שם לכל חודש וחודש14.
וי"ל אחד הטעמים, כי בזה נרמז, שמלבד התוכן המיוחד שיש לכל חודש וחודש בפ"ע (כמבואר בכמה ספרים15) — הרי י"ב חדשי השנה הם (גם) מציאות והמשך אחד. ולכן נקראים החדשים ע"פ המספר הסדורי, המדגיש שכל החדשים מהווים המשך אחד (ובפשטות — כשאומרים "שני" ה"ז מדגיש שבא בהמשך להראשון, וכו').
ומזה מובן, שענינו של כל חודש וחודש הוא (גם) הכנה והקדמה לענינו של החודש הבא אחריו (ובהמשך אליו).
[ויש לומר, שזהו הטעם (הפנימי) ששבת מברכים החודש היא תמיד — גם כשר"ח חל בשבת — (השבת האחרונה) בחודש שלפניו — להורות, שה"ברכה" ונתינת כח על עבודת החודש הבא, באה מהחודש שקדמו].
ועפ"ז יש לומר בעניננו — חודש אייר, שהוא החודש השני הבא בהמשך לחודש הראשון חודש ניסן (ומתברך ממנו) — שזה שהרפואה דחודש אייר היא באופן ד"אני ה' רופאך", רפואת
הערות
- 12. וראה צפע"נ שם (בשם התוס') "דאף בדבר שנעקר מעיקרו אך לא נעקר מחמת פתח רק מחמת דין אז מיקרי שהי' עליו הדבר". ולהעיר, שמהמשך לשונו בהל' תשובה שם משמע לכאורה, שגם הרפואה הפועלת "למפרע" (שבתוס' בכורות) אינה כמו "חכם עוקר", אלא רק כמו "רפואה קודם המכה וחיילין ובטלין (מיד) כמו הך דנדרים דף ע"ה". ע"ש. וי"ל, דכיון שהבירור "למפרע" שאינו מום בא רק ע"י פעולת הרפואה (של עתה), אא"פ לומר שזהו כאילו לא הי' בו מעולם (משא"כ רפואת הקב"ה שעוקרת המכה באופן שלא נשאר רושם כלל, כבהערה הבאה). ואכ"מ.
- 13. להעיר ממחז"ל (ראה מגילה יג, ב. מדרש לקח טוב שמות ג, א) שהקב"ה מקדים רפואה למכה. אבל ראה צפע"נ הל' תשובה שם, ש"רפואה קודם המכה" אינה עוקרת המכה מעיקרה אלא "חיילין ובטלין" (כנ"ל הערה הקודמת), ועדיין "מקצת שמו עליו" [ל' רש"י יומא (פו, סע"א ד"ה וכתיב ארפא. הובא בצפע"נ הל' אישות שם) לענין תשובה מיראה — והרי תשובה מיראה היא ע"ד "רפואה קודם המכה" (צפע"נ הל' תשובה שם)]; משא"כ הרפואה מצד הענין ד"לא אשים עליך" י"ל שעוקרת את החולי מעיקרו (כבפנים) באופן שלא נשאר שום רושם כלל וכאילו לא הי' בו מעולם (ראה לעיל הערה 9 ממהרש"א).
- 14. וביותר צריך ביאור עפמשנ"ת במק"א בפי' מחז"ל (ירושלמי ר"ה פ"א ה"ב. ב"ר פמ"ח, ט) "שמות חדשים עלו בידם מבבל" — שרק עלו עמהם מבבל (ולא שנתחדשו שם), היינו שהשמות היו גם קודם לכן, אלא שלא התחילו להשתמש בהם עד שעלו מבבל (וראה לקו"ש חכ"ג ע' 214 ואילך) — ומ"מ שמות אלו לא נזכרו בחומש.
- 15. ראה טאו"ח סו"ס תיז (הובא גם בט"ז או"ח שם), שי"ב ר"ח הם כנגד י"ב שבטים (ראה גם מגלה עמוקות עה"ת ר"פ שמות (ועוד). סי' יעב"ץ במקומו. תו"א שמות מט, ד. ועוד). — וידוע שי"ב חדשים הם כנגד י"ב צירופי שם הוי' (פרדס שי"ג פ"ג. משנת חסידים סדר מועד מס' ניסן ואילך (בכוונת כל חודש). ועוד).
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג לקו"ש חל"ב ע' 73
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.