235

ב"ה, בימים שבין יו"ד וט"ו בשבט1, ראש השנה2 לאילנות3,

ה'תשמ"ז. ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בבואנו* מיום יו"ד שבט, יום4 ההילולא5 של כ"ק מו"ח אדמו"ר, עדיין "חי" בזכרון הענין של נצחיות הנפש בכלל, ובפרט נצחיות נפשו של נשיא6 בישראל ואשר כל חייו בעולם הזה היו קשורים וחדורים בנצחיות התורה והמצוות, וביחוד, כיוון שבעל ההילולא הקים דור, ודורי דורות, של תלמידים7 וממשיכים ההולכים בדרכיו,

ובמיוחד כאשר המטרה העיקרית של עבודתו8 ופעילותו היתה הפצת התורה (הנגלית והפנימית) והמצוות בחוגים הרחבים ביותר של יהודים בכל מקום, עד שהדבר יקיף את כל יהודי ואת כלל היהודים, בנערינו9 ובזקנינו בבנינו ובבנותינו,

הערות

  1. 1. ט"ו בשבט: אין אומרים בו תחנון (שו"ע או"ח סקל"א ס"ו), ומנהג ישראל לאכול פירות האילן ביום זה — מג"א שם ס"ק טז. השלמה לשו"ע אדה"ז (לבעהמ"ס דברי נחמי') שם ס"ח. [ויש נוהגים לומר ליקוטים מתנ"ך וזהר כו' (נדפסו בס' פרי עץ הדר — ויניציאה, תפ"ח. וכמ"פ לאח"ז). — ולא ראיתי במדינותינו נוהגים כן]. — וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך חמשה עשר בשבט ס"ד. וש"נ.
  2. 2. ראש השנה לאילנות: משנה ריש מסכת ר"ה (כדעת ב"ה, שהלכה כמותן. ראה — בנדו"ד — רמב"ם הל' תרומות פ"ה הי"א. הל' מעשר שני פ"א ה"ב). וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' תיג-ד.
  3. 3. לאילנות: כן הוא בכ"מ. במשנה שם: לאילן (וראה לקוטי לוי"צ שם אודות הגימטריא ד"אילן" — "אילן", ולא "אילנות") — נת' בהתוועדות ש"פ יתרו ה'תשמ"ה בסופה.
  4. *. תרגום מאידיש. — נדפס בלקו"ש חכ"ו ע' 412.
  5. 4. שבט, יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר: השייכות דחודש שבט לבעל ההילולא — ראה לקו"ש חכ"ו ע' 4-93 (ושם ע' 90 ואילך). ובארוכה ראה שיחות: ש"פ שמות מבה"ח שבט ה'תשמ"ו ס"א-ב (לקו"ש שם ע' 300-299); ש"פ וארא ר"ח שבט ה'תשמ"ו (שם ע' 315 ואילך). ש"פ וארא ר"ח שבט ש.ז. (סה"ש תשמ"ז).
  6. 5. ההילולא: ראה אגה"ק סי' ז"ך וביאורו וסי' כח. סידור שער הל"ג בעומר (דש, ב-ג). אוה"ת נ"ך כרך ב (ע' תתקנד ואילך). ד"ה להבין ענין ל"ג בעומר בתו"ח שמות (רחץ, ב ואילך). ד"ה להבין ענין הילולא דרשב"י בסה"מ תקס"ד (ע' קד), מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב (ע' תרסו ואילך), תרנ"ד (ע' רסא ואילך), תרע"ח (ע' רצא ואילך), עטר"ת (ע' תיג ואילך). ד"ה ואתם הדבקים תרפ"ו (ע' רכב ואילך). ועוד.
  7. 6. נשיא. . כל חייו. . וחדורים. . התורה והמצוות: כנודע שחיי הצדיק אינם חיים בשריים כ"א חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה — אגה"ק ביאור לסי' ז"ך (קמו, ב).
  8. 7. תלמידים. . ההולכים בדרכיו: ובלשון אדה"ז באגה"ק סי' ז"ך (קמו, א): בראותו ילדיו מעשה ידיו בקרבו יקדישו שמו יתברך אשר יתגדל ויתקדש כאשר נלך בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו.
  9. 8. עבודתו. . היתה הפצת התורה: להעיר מאו"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) קז, סע"ג ואילך (בהוצאת קה"ת תש"מ ואילך — סתמ"א): ויש צדיקים העומדים בפרץ. . נקראים שומרי תורה.
  10. 9. בנערינו. . ובבנותינו: ע"פ לשון הכתוב — בא יו"ד, ט.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 243 לקו"ש חל"א ע' 235

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.