93

שיחה א^*

א. עה"פ¹ "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" איתא במכילתא "כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים ותגיד לבני ישראל אלו האנשים, דבר אחר כה תאמר לבית יעקב בלשון רכה אמור ראשי דברים לנשים ותגיד לבני ישראל ותדקדק עמהם"².

וצריך ביאור: מלשון המכילתא ("דבר אחר כו'"³) מוכח שיש כאן שני פירושים, ותמוה — מה הם שני הפירושים בכתוב? הרי אלה שני ענינים שונים, דבתחילה מפרש מי הם "בית יעקב" ו"בני ישראל" — "אלו הנשים. . אלו האנשים" — ואח"כ מפרש אופן הדיבור לבית יעקב — בלשון רכה, ואופן הדיבור לבני ישראל — תדקדק עמהם.

והנה במדרש רבה⁴ עה"פ איתא: כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים א"ל אמור להם ראשי דברים שהם יכולות לשמוע, ותגיד לבני ישראל אלו האנשים א"ל אמור להם דקדוקי דברים שהם יכולין לשמוע.

ולפום ריהטא נראה שזהו כפירוש השני במכילתא (או הרכב של שני הפירושים).

ויש להבין כוונת המדרש, (א) שמשמיט הלשון "בלשון רכה", (ב) מוסיף "שהם יכולות לשמוע" (וכן אצל האנשים מוסיף "שהם יכולין לשמוע").

ולכאורה נראה דהמכילתא והמדרש פליגי מה אמר משה לנשים, דלהמדרש אמר להן רק "ראשי דברים", ואילו להמכילתא אמר (גם) דברים "רכים", וכמ"ש במפרשים⁵ דהיינו דברי פיוס, כלומר, הסברת מעלת המצות⁶ ושכר קיומן כו'⁷.

[ויש להוסיף, שמפרש"י עה"ת משמע ד"לשון רכה" כולל שני ענינים — הן דברי פיוס כו' והן "ראשי דברים", שגם הם נקראים "לשון רכה" כיון שקל להבינם.

וז"ל רש"י על הכתוב: "לבית יעקב אלו הנשים תאמר להן בלשון רכה, ותגיד לבני ישראל עונשין ודקדוקין פרש לזכרים, דברים הקשין כגידין" — היינו א) שלא פירט פירוש ד"לשון רכה", ב) ב"תגיד לבני ישראל" כתב "עונשין ודק