79

ג. ויש לומר הביאור בזה:

מה שפרש"י "ואימתי יבנה בשתי ידים בזמן שה' ימלוך לעולם ועד לעתיד לבא שכל המלוכה שלו", אין הפירוש בזה שזו היתה כוונת משה ובני ישראל באמרם שירה זו, להזכיר ע"ד בנין המקדש לעתיד לבא (לאחרי זמנו דרש"י) — אלא זוהי הסברתו של רש"י, שבפועל יהי' זה לעת"ל, אבל באמרם השירה התכוונו ישראל שזה יהי' במקדש סתם (הראשון), שהקב"ה יבנה את המקדש הזה בשתי ידיו ויקויים אז "ה' ימלוך לעולם ועד". כמבואר בכ"מ²³, שאלמלא חטאו היו ישראל נכנסים לא"י באופן של גאולה שלימה ונצחית שאין אחרי' גלות²⁴.

ובזה מובן בפשטות טעם השינוי בין רש"י והמכילתא: במכילתא מאריך במשל (כנ"ל) "אימתי תבנהו בשתי ידיך, משל ללסטים שנכנסו לפלטרין של מלך בזזו נכסיו והרגו כו' והחריבו כו' (שכ"ז הי' במשך זמן רב ו)לאחר זמן ישב המלך עמהם לדין תפס מהם הרג כו' וישב בפלטרין שלו ואח"כ נתודעה מלכותו לעולם" — דהיינו שהמדובר הוא במקדש שיבנה לעתיד, זמן רב לאחרי שיחרב המקדש (הא' והב'); משא"כ רש"י לא הביא אריכות זו, כי לפרש"י כוונת ישראל²⁵ היתה שהמקדש שיבנה תיכף בכניסתם לארץ יהי' נבנה ב"שתי ידיו" של הקב"ה.

כלומר: לפי המכילתא סיום הכתוב "מקדש אדנ"י כוננו ידיך" לא קאי על המקדש שמדובר אודותו בחלק הראשון של הכתוב "מכון לשבתך פעלת ה'" [שבפשטות אמרוהו בנ"י בשייכות למקדש הא' שנבנה כאשר "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך"; ולהעיר שזה ש"כסא של מטה הוא מכוון כנגד כסא של מעלה" — שזהו הפירוש ב"מכון לשבתך פעלת ה'" (כמ"ש במכילתא²⁶) — הוא בכל המקדשות, גם במקדש הא' והב']; משא"כ לפרש"י, לא התכוונו ישראל למקדש אחר, אלא לאותו המקדש שבתחילת הכתוב [אלא שבפועל גרם החטא ולא נתקיים זה, ולא יהי' עד לעתיד לבא, כפרש"י].

נמצינו למדים, ששלש שיטות יש בפירוש "מקדש אדנ"י כוננו ידיך": להמכילתא קאי על המקדש דלעתיד, שיבנה (זמן רב) לאחרי שיחרבו המקדשות הראשונים; להגמ' קאי על מקדש ראשון (ושני²⁷), שהם מעשה ידיהם של צדיקים; ואילו לפרש"י²⁸, אף שקאי על המקדש שנבנה אז בכניסתם לארץ, מ"מ הכוונה שהקב"ה יבנהו בשתי ידיו "ואימתי (בא בפועל) כו'".

ד. ויש לומר, שג' שיטות אלו תלויות בשלשת האופנים בלימוד ודרשת לשונה של שירה:

לפי כמה פשטנים²⁹, דרך הכתובים במשל ושיר וכיו"ב לכפול הענין במלות שונות, ליופי המליצה בלבד; לאידך, בלימוד ע"ד הדרש — דורשים כל ענין שבשירה לענין בפ"ע.