66
ו. אמנם לפי זה יש לתמוה, מהו החילוק בין שאלת הבנים לעיל — "והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה גו'", והשאלה כאן בסוף פרשתנו "והי' כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת", שדוקא כאן סיבת שאלתו היא — "מחר" (היותו בתקופה חדשה)?
ויש לבאר זה בפשטות — על פי החילוק בין תוכן השאלות:
השאלה דלעיל היא בנוגע לקרבן פסח, שמקודם ציוותה תורה36 "והי' כי תבואו אל הארץ גו' ושמרתם את העבודה הזאת" (דהבאת קרבן פסח), וע"ז ממשיך הכתוב37 "והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה גו' ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח גו'"; משא"כ כאן בסוף הפרשה מדובר אודות מצות בכור38, כמפורש בתחלתה39 "והי' כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני גו' והעברת כל פטר רחם לה' וכל פטר שגר בהמה גו' וכל פטר חמור תפדה בשה גו' וכל בכור אדם בבניך תפדה", וע"ז ממשיך הכתוב40 "והי' כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים גו' ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים גו' על כן אני זובח לה' כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה".
ועפ"ז מובן גם החילוק בסיבת השאלות:
הענין דיציאת מצרים (בכלל) לא שייך שישכח מבני ישראל41, שהרי בכל יום ויום מזכירים וגם עושים כמה ענינים "זכר ליציאת מצרים"42, והשאלה ד"מה העבודה הזאת לכם" בליל פסח באה מחמת שהמדובר ב"בן" שלא למד עדיין וכו';
משא"כ בנוגע למצות בכור יש הבדל באיזה דור המדובר: הדור של יוצאי מצרים, בודאי היו יודעים וזוכרים הצלת הבכורים שביניהם, ולכן כאשר ציווה הקב"ה43 (ביום ט"ו ניסן) "קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל גו' לי הוא" — כפרש"י43 "קניתים ע"י שהכיתי בכורי מצרים" — לא הי' אצלם מקום לשאלה, שהרי הם עצמם קנויים להשם, עי"ז שהצילם ממות; ורק כשיקום דור חדש, שלא היו במצרים, הרי אצלם שייכת השאלה בנוגע למצות בכור — "מה זאת", ויש צורך להסבירם, כי היות ש"ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים גו'" — "על כן אני זובח לה' כל פטר רחם גו'".
ז. ע"פ הנ"ל שכאן המדובר במצות בכור — יש לומר עוד טעם שרש"י מקדים בתחילת פירושו "יש מחר שהוא עכשיו":
הערות
- 36. יב, כה.
- 37. שם, כוכז.
- 38. במכילתא (סוף פרשתנו), וכן בהגדה של פסח, איתא שגם שאלה זו היא בשייכות לפסח, אבל לפי פשוטו של מקרא אין המדובר בפסח אלא במצות בכור, כבפנים. וכ"ה בתיב"ע, ספורנו ואוה"ח [ומסיים: ורז"ל אמרו כנגד ד' בנים כו' זה דרך דרוש]. וראה גם בארוכה לקו"ש חכ"ז ע' 185 ואילך [וראה שם, דכוונת רש"י כאן (בד"ה שלאח"ז) "דברה תורה כנגד ד' בנים כו'" אינה לשאלות בעניני פסח, אלא "דברה תורה" בכלל (וגם שאלת הבן חכם (בפ' ואתחנן) אינה בעניני פסח). ע"ש].
- 39. יג, יאיג.
- 40. שם, ידטו.
- 41. היינו אצל האבות, משא"כ אצל הבנים (דלא כהדור דיוצאי מצרים, שגם הבנים יצאו כו') — ראה לעיל סעיף א.
- 42. כמו בק"ש (פ' ציצית).
- 43. פרשתנו יג, ב.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 185 לקו"ש חל"א ע' 66
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.