66

ו. אמנם לפי זה יש לתמוה, מהו החילוק בין שאלת הבנים לעיל — "והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה גו'", והשאלה כאן בסוף פרשתנו "והי' כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת", שדוקא כאן סיבת שאלתו היא — "מחר" (היותו בתקופה חדשה)?

ויש לבאר זה בפשטות — על פי החילוק בין תוכן השאלות:

השאלה דלעיל היא בנוגע לקרבן פסח, שמקודם ציוותה תורה³⁶ "והי' כי תבואו אל הארץ גו' ושמרתם את העבודה הזאת" (דהבאת קרבן פסח), וע"ז ממשיך הכתוב³⁷ "והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה גו' ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח גו'"; משא"כ כאן בסוף הפרשה מדובר אודות מצות בכור³⁸, כמפורש בתחלתה³⁹ "והי' כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני גו' והעברת כל פטר רחם לה' וכל פטר שגר בהמה גו' וכל פטר חמור תפדה בשה גו' וכל בכור אדם בבניך תפדה", וע"ז ממשיך הכתוב⁴⁰ "והי' כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים גו' ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים גו' על כן אני זובח לה' כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה".

ועפ"ז מובן גם החילוק בסיבת השאלות:

הענין דיציאת מצרים (בכלל) לא שייך שישכח מבני ישראל⁴¹, שהרי בכל יום ויום מזכירים וגם עושים כמה ענינים "זכר ליציאת מצרים"⁴², והשאלה ד"מה העבודה הזאת לכם" בליל פסח באה מחמת שהמדובר ב"בן" שלא למד עדיין וכו';

משא"כ בנוגע למצות בכור יש הבדל באיזה דור המדובר: הדור של יוצאי מצרים, בודאי היו יודעים וזוכרים הצלת הבכורים שביניהם, ולכן כאשר ציווה הקב"ה⁴³ (ביום ט"ו ניסן) "קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל גו' לי הוא" — כפרש"י⁴³ "קניתים ע"י שהכיתי בכורי מצרים" — לא הי' אצלם מקום לשאלה, שהרי הם עצמם קנויים להשם, עי"ז שהצילם ממות; ורק כשיקום דור חדש, שלא היו במצרים, הרי אצלם שייכת השאלה בנוגע למצות בכור — "מה זאת", ויש צורך להסבירם, כי היות ש"ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים גו'" — "על כן אני זובח לה' כל פטר רחם גו'".

ז. ע"פ הנ"ל שכאן המדובר במצות בכור — יש לומר עוד טעם שרש"י מקדים בתחילת פירושו "יש מחר שהוא עכשיו":