43
ג. ויש לומר הביאור בזה, ובהקדם השאלה — במה נשתנתה מכה זו משאר המכות, שדוקא בה הודיע משה לפרעה את זמנה המדוייק של התחלת המכה?
ולכאורה הי' מקום לומר25, שזה הי' בשביל "הירא את דבר ה'", שיוכל להניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים26, וע"כ הודיע משה לפרעה זמנה המדוייק של התחלת ירידת הברד כדי שידעו מתי להניס את מקניהם ועבדיהם אל הבתים.
וכדי לשלול פירוש זה, מוסיף רש"י "שרט לו שריטה בכותל כו'", שע"י הוספה זו ברור, שמטרת משה באמרו "כעת הזאת למחר" לא היתה מכוונת ל"הירא את דבר ה'", שלא הי' בארמונו של פרעה ולא הי' יכול להבחין כלל בסימן זה של שריטה בכותל — אלא אך ורק בשביל פרעה עצמו, דכאשר פרעה יראה שלא זו בלבד שדברי ה' מתקיימים, אלא שהם מכוונים להרגע ממש שבו קבע שתתחיל המכה, הרי אא"פ לו להיות בספק כלל שאכן יד ה' עשתה זאת.
[וההכרח לומר שלא הי' בשביל "הירא את דבר ה'" מובן בפשטות — כי גם אם משה הי' אומר סתם "הנני ממטיר מחר ברד" (כמו שאמר במכת ערוב ודבר) היו יכולים "הירא את דבר ה'" להציל את עבדיהם ומקניהם27; וכי היתה כוונת משה להרוויח שיוכלו להניח את עבדיהם ומקניהם בשדה זמן מועט28 של תחלת יום המחרת עד שירד הברד?!].
ואין להקשות מדוע עשה ה' כן רק במכת ברד (ולא לפנ"ז במכת דבר וערוב שקבע זמנם רק באופן כללי, שיהי' "מחר"29) — כי זה מובן מעצמו מהמשך הכתובים כאן: בדברי ההתראה למכת ברד מצינו הקדמה מיוחדת (שלא מצינו בשאר המכות שלפנ"ז) — "כי30 בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי אל לבך גו' בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ. . בעבור זאת העמדתיך בעבור הראותך את כוחי ולמען ספר שמי בכל הארץ", והיינו שמכה זו (יותר מכל המכות הקודמות) תוכיח ברור את כוחו של הקב"ה. וא"כ מובן בפשטות הטעם שהראה הקב"ה לפרעה את "כוחו" גם בנוגע לקביעת זמן המכה, שכיוון את הרגע ממש שבו תתחיל המכה.
ד. ע"פ כל הנ"ל יש לבאר ג"כ ההכרח לומר שמשה "שרט לו שריטה בכותל" דוקא (ולא הראה על "שעון" של מצרים); ובכלל מנ"ל שעשה איזה סימן ולא אמר סתם "כעת הזאת למחר":
כיון שכל כוונת קביעת הזמן היתה להראות לפרעה שהקב"ה יכול לכוון את
הערות
- 25. וראה לקו"ש חכ"א ע' 58.
- 26. ט, כ.
- 27. וכמפורש בפרש"י (לעיל ט, י. וראה רש"י בשלח יד, ז) שגם במכת דבר "לא נגזרה גזירה אלא על אותן שבשדות בלבד. . והירא את דבר ה' הניס את מקנהו אל הבתים". וראה אוה"ח פרשתנו שם (ט, ה).
- 28. שהרי הקב"ה אמר "השכם בבוקר" (ט, יג) — והברד ירד "כעת הזאת למחר".
- 29. וראה מה שתי' בגו"א כאן.
- 30. ט, ידטז. — בפרש"י (שם, יד) "למדנו מכאן שמכת בכורות כו'". אבל: (א) לכמה מפרשים (ר"ת הובא ברא"ם, לבוש ועוד) קאי על מכת ברד ("בכורות" — "בפת"ח הבית ובשורק הוי"ו". ע"ש). (ב) גם להמפרשים שקאי על מכת בכורות, עכצ"ל שהתראה זו שייכת גם למכת ברד כיון שנכתבה כאן. ועיקר: מ"ש (פסוק טז) "בעבור הראותך את כוחי ולמען ספר שמי גו'" קאי לכו"ע (גם) על מכת ברד. וכבר האריכו במפרשי רש"י. ואכ"מ.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 58 לקו"ש חל"א ע' 43
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.