34

הערות

1. 1. פרשתנו ז, כה.
2. 2. י"ל — שגם התיבות "שבעת ימים" הן חלק מהד"ה[ednref_8_*] (וצ"ל נדפסות באותיות גדולות), אלא שרש"י מוסיף תיבת "מנין" (כאילו נאמרה תיבה זו בכתוב, כדלקמן בפנים). ועד"ז בכו"כ מפרש"י עה"ת, כמדובר כ"פ.
3. 3. בדפוס ראשון ושני, וכת"י רש"י שתח"י — "בו" במקום "בהם" (ובמדרשים שבהערה 15 — "בהם"). ובפשטות — כי ההתראה היתה לפרעה.
4. 4. רא"ם, גו"א ועוד כאן.
5. 5. ל' רש"י אמור כג, ח. וראה הנסמן בהערה הבאה.
6. 6. ויצא כט, כז. בא י, כב. יב, טו. אמור שם.
7. 7. ס' זכרון על פרש"י כאן. ע"ש.
8. 8. ל' הגו"א. ועד"ז בקיצור מזרחי. וראה רא"ם. באר יצחק. ועוד.
9. 9. תולדות כה, כד.
10. 10. ויצא שם ובפרש"י.
11. 11. וראה לשון הרשב"ם כאן.
12. 12. ולכאורה דוחק לומר שרש"י בא לשלול הפירוש (חזקוני ז, כ. בכור שור, הובא גם בריב"א עה"ת (ועוד) שם, יז) ש"לא נעשה היאור דם כ"א לפי שעה ומיד מתה הדגה מחמת הדם ואח"כ חזר היאור לקדמותו ומ"ש ולא יכלו מצרים לשתות. . לא מפני שהי' דם אלא משום והדגה. . מתה ויבאש היאור" — כי מפשטות ל' הכתוב (ז, כא) "והדגה גו' ולא יכלו מצרים לשתות גו' (ואח"כ) ויהי הדם בכל ארץ מצרים" משמע, שעיקר המכה הי' בזה שהיאור נעשה דם (וראה תוס' דעת זקנים (שם, יח). ריב"א הנ"ל. ועוד). ולהעיר מפרש"י (ז, יז) דפשוטו שמכה זו לא באה להלקות המצריים כ"א יראתם. ואכ"מ. [edn_8_*] ) ובדפוס ראשון דפרש"י: וימלא שבעת ימים, מנין שבעת ימים כו'. ובדפוס שני ליתא תיבת "מנין".