51
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
0" לקוטי
באופן נסי, בדומה לקריעת ים סוף3 - כפי שאנו מוצאים במכת דם, כאשר המים ,נהפכו לדם"':, שאף לאחר הפיכתם לדם לא התבטלה עצם מציאותם הטבעית, בהיותם מים, אלא שהנס גרם בכל רגע להפיכתם לדם5. ולכן, כאשר פסק הצורך בנס, הם שבו מאליהם למציאותם כמים*.
לפי פשוטו של מקרא יש לומר, שכאשר התורה אינה מציינת פעולה נסית מיוחדת לביטול הנס הקודם,
סביר לומר שהחידוש והנס התבטל
3) שהי' עי"ז ש,ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה" (בשלח יד, כא), ,ואילו הפסיק ה' את הרוח כרגע היו המים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם" (שער היחוד והאמונה פ"ב). וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 95 ואילך.
4) פרשתנו ז, יז. שם, כ.
5 ועד אשר ,גיגית מלאה מים .. ישראל שותה מים והמצרי דם וכשהי' לוקח מישראל בדמים (דוקא) הי' שותה מים" (שמו"ר פ"ט, ').
6 ועפ"ז מובן בפשטות זה שלא נאמר בהכתוב. ע"ד החזרת הדם למים* כמו שנאמר בצפרדע (פרשתנו ח, ד ואילך), כ"א ,וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור" (ז, כה), כי נס דהמכה הי' מתחלה רק לז' ימים ואח"כ ,שב היאור לקדמותו" (כדיוק ל' רש"י שם). וראה לקו"ש חל"א ע' 34.
וארא גב
מאליו, לאחר שהסתיים הצורך בנס, ולא היה צורך בנס נוסף.
לפי זה מובן בעניננו, לגבי המטה שבפרשתנו, שכיון שהתורה אינה מציינת שהתנין שב להיות מטה על ידי פעולה מיוחדת של אהרן, הרי זה משום שלאחר שהתרחש המופת של ,וישלך אהרן .. ויהי לתנין", אשר הקדושברוך-הוא ציוה לבצעו לפני פרעה, הסתיים הנס, והתנין שב מאליןות למציאותו הטבעית - להיות מטה*?.
ולכן אין רש"י מציין בפשוטו של מקרא שהתרחש כאן נס בתוך נס.
ה. צס בתוך נס" מטעמים אחרים
אך יש להבין:
הערות
- 1. *) ולא מצינו שהיו צריכים להריק הדם מהאגמים וכל מקוה מימיהם ובעצים ובאבנים לאחרי המכה, או שהיתה פעולה ונס פרטי שהדם בכל מקומות הנ"ל יחזור למים - כהלשון שנאמר בהמכה (ז, יט) ,ונטה ידך על מימי מצרים על נהרותם על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם".
- 7. להעיר מתיב"ע כאן: ומן יד אתהפיכו למהוי כמן שירויא. וראה גם הרי"ף לע"י שם.
- 8. עפ"ז מובן החילוק ד,,מופת" זה דמטה אהרן לה,אות" דמטה משה, דשם הוצרך להיות פעולה ונס שיחזור להיות מטה: במטה אהרן הי' צורך רק שפרעה יראה מופת, אבל לא הי' (ע"פ פשש"מ, משא"כ ע"ד המדרש - ראה תנחומא (ג) ושמו"ר (שם, ד) כאן. וראה גם כלי יקר כאן פסוק ט) תוכן (פרטי) בהפיכת המטה לתנין (נחש), ולכן כן הי' גם בהנס, שלאחרי המופת חזר תיכף לטבעו, מטה; משא"כ במטה משה ד,ויהי לנחש" ש,רמז לו שסיפר לשון הרע על ישראל .. ותפס אומנתו של נחש" (פרש"י שמות שם, ג), היינו שהי' רמז ותוכן בזה שנהפך לנחש דוקא, לכן כן הי גם אופן הנס שנשתנה טבעו ל(מהות) נחש והוצרך אח"כ לציווי ופעולה ,אחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו". וראה תנחומא שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.