31

וכמבואר במפרשים²¹, "דבחמש מכות הראשונות סיבב הקב"ה פעולות שנתחזק לבו כמו. . במכת דם שאמרו ע"י מכשפות אתם עושים כן. . וזהו ויחזק לב פרעה, אבל ויחזק ה' היינו שהקב"ה חזקו בפירוש ולא ע"י פעולות וסיבות"²³.

והדרא קושיא לדוכתא — מאחר ששמע משה "ואני אקשה את לב פרעה גו'", איך יתכן בהתאם לזה להודיעו ש"כבד לב פרעה" הוא טעם העונש דמכת דם?

ד. ולתרץ שאלה זו מפרש רש"י "כבד" — "תרגומו יקיר ולא אתיקר, מפני שהוא שם דבר" — שבזה מתכוון רש"י להדגיש ברור, שכוונת הקב"ה ב"כבד לב פרעה" להודיעו, שאין זה (רק) משום שהוא ית' חיזק את לבו (שאז אין מקום להביא זה כסיבה לעונשו של פרעה), אלא למצבו של לב פרעה מצד עצמו, דזה ש"מאן לשלח העם" לא הי' (רק) מפני שהקב"ה חיזק את לבו, אלא ש(גם) הוא מצד עצמו הכביד את לבו שלא לשלח את בנ"י, ולכן ראוי הוא להענש ע"ז.

[וע"ד התי' בספרים על הקושיא²⁴ — איך העניש הקב"ה המצריים על שהעבידו את בנ"י בפרך, והרי הקב"ה גזר עליהם "ועבדום וענו אותם"²⁵? — דזה שהמצריים העבידו כו' ועינו את בנ"י לא הי' כדי לקיים גזירת הקב"ה, אלא מפני רשעות לבם, ולכן נענשו על כך²⁶].

ולכן פרש"י ש"כבד" פירושו "יקיר ולא אתיקר" — כי עי"ז ברור יותר שהכוונה לכובד לב של פרעה מצד עצמו: אם הכוונה בלשון "כבד" היא "פועל עבר", היינו שהיתה כאן פעולת הכבדה, אין הדגשה שפרעה מצד עצמו הכביד את לבו, אדרבה — בפשטות צ"ל שקאי על פעולת ההכבדה שהיא מעשה הקב"ה המפורש לעיל בדברי הקב"ה למשה "ואני אקשה גו'" (ושוב אין מקום לומר שענין זה יהי' הקדמה וטעם לעונש פרעה); ולכן פרש"י ש"כבד" פירושו "יקיר ולא אתיקר", "שם דבר" המתאר המצב של לב פרעה — שלפ"ז מסתבר לומר שהכוונה שלבו של פרעה הי' (בעצם) במצב של "כבד", שהי' לו לב כבד בעצם, ולכן מגיע לו עונש על שלא שילח את בנ"י, כנ"ל.

ה. מיינה של תורה בפרש"י:

כבדות²⁷ הלב בפשטות ענינה — עקשות הלב, שאינו מתפעל משום דבר, וגם כששכלו מורה לו שצריך להתנהג באופן הפכי, וגם הרגש שבלבו נוטה לצד אחר — הרי הוא מתעקש שלא לשנות את הנהגתו. וזהו ענינה של "קליפת" פרעה — פרעה אותיות הערף²⁸, המורה על עקשות, "קשה עורף".

ועפ"ז יש לבאר עומק כוונת המד