148
בשמירת התורה ומצוותי', אבל לא עם אלה החסרים בזה ועאכו"כ — אלה הרחוקים מתורת ה' ועבודתו],
אלא חייב להשתדל בכל כחו לקרבם לתורה ומצוותי', כהוראת הבעש"ט17 ע"ד גודל הענין של מצות אהבת ישראל לכאו"א מישראל, גם למי "שלא ראה אותו מעולם", וכמשנ"ת במק"א18 שהכוונה בזה היא גם ברוחניות הענינים, שגם יהודי שרחוק מיהדות עד שלכאורה אין לו שום שייכות עמו ביהדות, הנה גם אותו צריך לאהוב עד כדי להשתדל לקרבו לתורה וליהדות — דברים הכי יקרים בכל העולם כולו;
וכמבואר בספר התניא19, ד"מי שאינו חבירו (בתורה ומצות) ואינו מקורב אצלו", אסור לשנאותו ח"ו (גם אם ראה שחטא), אלא "ע"ז אמר הלל הזקן14 הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום וכו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, לומר. . צריך למשכן בחבלי עבותות אהבה וכולי האי ואולי יוכל לקרבן לתורה ועבודת ה'".
ועל ידי ההשתדלות באהבת ישראל, לכאו"א מישראל ממש, זוכים לברכת ה', ד"ברכנו אבינו (כאשר) כולנו כאחד"20 דוקא,
עד לברכה העיקרית והפנימית — גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.
(משיחת י"ג תמוז תשכ"ט)
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.