134
השם אל משה)25; משא"כ גבי סיחון, הרי מפורש ברש"י כאן26 שהקב"ה לא צוה לפתוח לו בשלום27, וא"כ יש מקום לומר, שמטעם זה נאמר "וישלח ישראל", ללמדנו, שבנ"י הם הם שתבעו שליחות זו, ומשה הסכים על ידם28, ולכן נאמר "וישלח ישראל".
וכדי לשלול פירוש זה מתחיל רש"י פירושו — "ובמקום אחר תולה השליחות במשה שנאמר ואשלח מלאכים ממדבר קדמות", היינו שמפורש ש(גם) שליחות זו — דמשה, ואין לייחס ולתלות אותה (רק) בישראל29; ואח"כ ממשיך רש"י "וכן וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום וביפתח הוא אומר וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום וגו'" — כלומר, גם בשליחות למלך אדום אין כוונת הכתוב לתלות השליחות רק במשה (ולא בבנ"י), שהרי מפורש "וישלח ישראל".
וזהו שממשיך רש"י "הכתובים הללו צריכים זה לזה זה נועל וזה פותח שמשה הוא ישראל וישראל הם משה":
אם בשליחות לאדום הי' כתוב רק "וישלח משה", הי' "זה נועל", כלומר, זה הי' נועל (בפני הפירוש) ושולל שהשליחות לאדום היתה (גם) של בנ"י, כ"א משה עשה זאת בתור שליח השם ואין לתלות השליחות בישראל (אף שתוכן השליחות הוא בשבילם)30; וכן לאידך — אם בשליחות לסיחון הי' כתוב רק "וישלח ישראל" הי' "זה נועל" הפי' דשליחות משה בזה, כי השליחות לסיחון יש לתלות רק בישראל ולא במשה.
ולכן בא הכתוב השני ו"פותח" ומגלה — "שמשה הוא ישראל וישראל הם משה", דמ"ש "וישלח משה" הרי זה כאילו נאמר "וישלח ישראל" (כי "משה הוא ישראל"), ומש"נ "וישלח ישראל" הוא כאילו נאמר "וישלח משה" (כי "ישראל הם משה").
ה. אלא שצריך ביאור — איך אפשר לומר "שמשה הוא ישראל וישראל הם משה"? ומבאר רש"י "לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכל" —
די"ל שב' הענינים בפרש"י, "נשיא הדור הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכל", הם כנגד שני הענינים שלפנ"ז31 — "משה הוא ישראל וישראל הם משה":
הערות
- 25. וראה פנים יפות שם דישראל לא רצו לשלוח אלא משה שלח בשבילם ולא חש שמיתתו תלוי' בזה "כמו שפרש"י (שבהערה 22) גבי מלחמת מדין". ועד"ז הוא באלשיך שם. וראה גם צרור המור וש"ך עה"ת שם.
- 26. כא, כב.
- 27. ולהעיר מילקוט כאן (רמז תשסד קרוב לסופו) שהקב"ה א"ל "אני אמרתי החל רש והתגר בו מלחמה ואתה משלח שלוחי שלום" (אלא שבילקוט הוא להפירוש דמשה שלח, כהפסוק בדברים ובפרש"י שם).
- 28. ראה מדרש לקח טוב כאן.
- 29. ובזה גם סותר פי' החזקוני כאן, דשתי אגרות כתבו אחת של משה לשלום וא' של ישראל למלחמה. ומה שלא ס"ל לרש"י כן, ובפרט ששם נאמר בכתוב "מדבר קדמות"[ednref_25_*] — כי בפשטות, במשנה תורה חוזר על דברים שאירעו לפנ"ז ולא ענינים חדשים לגמרי (אם לא שיש הכרח גמור לומר כך). ועצ"ע.
- 30. ומה שנאמר שם (ב, יט) "ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה" — בפשטות אינה שליחות חדשה, כ"א המשך השקו"ט של המלאכים שלוחי בנ"י ומלך אדום. וראה לקו"ש ח"ח ע' 144 ואילך ובהערות שם.
- 31. וצ"ע בלשון רש"י "כי הנשיא כו'". ולהעיר שברוב כת"י רש"י (שתח"י) ליתא לתיבה זו. [edn_25_*] ) ומפרש בפשוטו ש"מ (בדברים שם) שאינו שם מקום (ראה מלבי"ם כאן), אלא "למדתי. . שקדמה. . שקדמת כו'".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.