120

שיחה ג

א. עה"פ בסיום פרשתנו¹ "ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו" איתא בספרי: "מנין אתה אומר שאם הפרשתם אותו שלא מן המובחר² שאתם בנשיאות עון ת"ל ולא תשאו עליו חטא".

ובגמרא³ אמרו: "א"ר אילעאי מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה דכתיב ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו [הא אם לא תרימו מן המובחר תשאו חטא. רש"י], ואם אין קדוש נשיאות חטא למה, מיכן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה".

ולכאורה נראה שיש כאן פלוגתא בין הגמ' והספרי, שבגמ' נאמר רק האיסור לתרום מן הרעה על היפה, ומשמע מזה שאין איסור לתרום מן הרעה על הרעה (וכן מן הבינונית על הבינונית)⁴; משא"כ מלשון הספרי מבואר שהתרומה עצמה צריכה תמיד להיות "מן המובחר". וכן משמע גם מלשון הספרי לעיל עה"פ⁴ "בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים גו'" — "הרי זו אזהרה. . שלא יהו תורמים אותו אלא מן המובחר²".

[ואע"פ שאם אין לו אלא בינונית או רעה הרי חיוב התרומה חל רק על הפירות שיש לו, ואין לחייבו להשיג יפות כדי לתרום מן המובחר — מ"מ נפק"מ באם יש לאדם תבואה יפה ותבואה רעה ורוצה לתרום מכל סוג בפני עצמו, מן היפה על היפה ומן הרעה על הרעה, שלשיטת הש"ס אין בכך איסור, משא"כ להספרי שצ"ל מן המובחר דוקא⁴].

ובזה יש לבאר עוד שינוי בלשון הספרי מלשון הש"ס, שבספרי הלשון "שלא מן המובחר"⁵, "לא יהו תורמים אותו אלא מן המובחר", דלא כלשון הש"ס "על היפה": בש"ס ההדגשה היא על החילוקים בטיב התבואה והפירות, אם הן "רעות" או "יפות", ולכן נקט "יפה" בניגוד ל"רעה" [ע"ד שמצינו לענין שיעור תרומה⁶, "עין יפה", "בינונית" או "רעה"]; משא"כ כוונת הספרי שלעולם חייבים לתרום "מן המובחר", והיינו שגם כשתורם מן היפה על היפה, הרי מבין היפות גופא צריך לתרום את המובחר ביותר⁷, ולכן נקט "מובחר" [ע"ד הלשון