ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ג34

34

שיחה ג

א. ברמב"ם סוף הלכות ספר תורה¹: כל² מי שיושב לפני ספר תורה ישב³ בכובד ראש באימה ופחד⁴ שהוא העד הנאמן לכל⁵ באי עולם שנאמר⁶ והי' שם בך לעד, ויכבדהו כו'⁷.

תוכן הדין ד"אימה ופחד" לפני ספר תורה מצינו בירושלמי⁸ — שאמר ר"ש בר"י (כשראה אחד עומד ומתרגם התורה והי' סומך עצמו על העמוד) "כשם שניתנה באימה וביראה⁹ כך אנו צריכין לנהוג בה באימה וביראה⁹".

אבל הרמב"ם לא כתב טעם זה "כשם שניתנה כו'", ובפשטות י"ל — כי דין זה ברמב"ם אינו הדין שבירושלמי:

מ"ש בירושלמי "צריכין לנהוג בה באימה וביראה" קאי בשעת קריאת התורה¹⁰ ותרגומה [וע"ד מה שלמדין בבבלי¹¹ שלימוד התורה צ"ל באימה — "מה להלן באימה (דכתיב¹² וירא העם וינועו וגו'. רש"י) וביראה וברתת¹³ ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע"], ודין זה אכן הובא ברמב"ם לעיל (בהל' תפלה¹⁴) "ואין התורגמן נשען לא לעמוד ולא לקורה אלא עומד באימה וביראה". משא"כ ברמב"ם כאן איירי בהחיוב של כובד ראש ואימה ופחד לא (רק) בזמן שקורא או לומד מתוך ספר התורה אלא לגבי "כל מי שיושב לפני ספר תורה", היינו שגם הישיבה לפני ס"ת צ"ל בכובד ראש וכו', ולכן לא כתב "כשם שניתנה כו' כך צריכים לישב באימה כו'", אלא הביא טעם אחר.

אבל עדיין אין הענין מיושב:

תוכן פרק זה ברמב"ם הוא בדיני כבוד ס"ת, והזהירות היתירה שלא לנהוג

הערות

1. פ"י הי"א.
2. בטור ושו"ע יו"ד ר"ס רפב נעתק לשון הרמב"ם בשינויים קלים, כדלקמן בהערות.
3. בטור שם ישחה לפניו.
4. בטור "ובאימה (ועד"ז הוא בכת"י התימנים דהרמב"ם — ראה רמב"ם הוצאת קאפח כאן) (ומוסיף —) וביראה ובפחד". בשו"ע "וביראה ובפחד" וליתא "באימה". וכבפנים איתא גם בקרית ספר להמבי"ט סוף הל' ס"ת. וראה בהנסמן בהערה 13.
5. בטור ושו"ע: על כל. וכ"ה בכת"י הרמב"ם הנ"ל.
6. וילך לא, כו.
7. ראה לקמן סוס"ג ובהנסמן שם.
8. מגילה רפ"ד (הובא בכמה ראשונים בשינוי לשון).
9. ברי"ף מגילה פ' הקורא עומד (פ"ד), וברא"ש שם (רפ"ג) ליתא תיבת "וביראה". ועד"ז הוא בהגה"מ להל' תפלה פי"ב הי"א אות ט. ובעוד ראשונים.
10. ועד"ז במס' סופרים פ"ג הי"ב (ראה מגדל עוז כאן) שנוסף לזה שהמדובר שם בעיקר הוא בשלילת הבזיון, הרי הדין הוא כשקורא בו, כלשון המ"ס "(אלא) אוחז בידיו באימה וקורא בו". ועד"ז מה שציין בביאור הגר"א בשו"ע יו"ד שם סק"ז על דין הנ"ל (ברמב"ם ובשו"ע) "כמ"ש בפ"ב דשבת (ל, ב) לענין רבו" — הרי שם לא מדובר ע"ד הישיבה לפני רבו, אלא כשלומד מפי רבו, כמפורש בהמשך הגמ' שם.
11. ברכות כב, א. וש"נ.
12. יתרו כ, טו.
13. ראה ע"ד ב' לשונות אלו אם כולם בוא"ו או "ביראה" ו"ברתת" בלא וא"ו ושינוי הגירסאות בזה — לקו"ש חכ"ה ע' 71. וש"נ.
14. פי"ב הי"א. וראה כס"מ שם: ירושלמי (הנ"ל). . וכתבו ההגהות כו' דכ"ש שהקורא אסור לישען בשעת קריאת התורה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.