281
... ר"מ אומר אדם מישראל מוקף במצות במרחץ ערום מן המצות עד שנסתכל במילה. ומקשה דלמ"ד מותר להרהר ד"ת בביהכ"ס יכול להרהר בד"ת*, ושקו"ט בזה. — ול"ק מעיקרא, כי כוונת ר"מ היא לבאר מעלת כאו"א מישראל שמוקפין במצות, גם בשעה שאינו מתכון ומתעסק בזה כלל. וראה במנחות מג, ב: סיבבן הקב"ה. ואין מקום לקושיא הנ"ל. — ולשיטת הקונטרס עדיפא הו"ל להקשות, דהרי בודאי הי' מתקיים גם במרחץ מצות דחובת הלבבות, וכמו אמונת ה' ליחדו לאהבו וליראו כו'. ועוד יתרה, שבאמירתו עצמה אוי לי שאני ערום מן המצות במרחץ, מקיים מצות יראת ה' (ואמונתו). ופשוט.
(ממכתב כ"ט תמוז, תשט"ו)
מצות מילה* דאאע"ה היא גם בגשמיות. ולא עוד אלא שזהו כוונה עיקרית בה וכמוש"כ בד"ה הנה אברם (תו"א ר"פ לך לך) סס"ה, ובלקו"ת לג"פ בביאור ע"ז (פו, ע"ג)**.
(ממכתב ערב חג השבועות, תשי"ז)
במענה על מכתבו בו כותב אשר מוהל הוא, ושואל למנהגי חב"ד מיוחדים הקשורים בהכניסה לברית ובימים שלפניו ושלאחריו.
והנה לא שמעתי בזה הוראת דברים מיוחדים ובכלל נוהגים ע"פ הכתוב בסידור רבנו הזקן ועיין בשער הכולל שם, ונוהג הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שכשהוזמן לברית שכמובן הי' הסנדק, הרי בהתחלת הסעודה הי' נותן סכום לישיבה, והי' אומר שזהו א אויפגאב (התחלת תשלומין) שכר לימוד בעד רך הנמול לכשיגדל, וכיון דחובת אדם לומר בלשון רבו, הרי באותו הפעם שהייתי נוכח הי' זה
הערות
- *. ראה גם סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 47 ואילך. המו"ל.
- *. מענה לשאלה: אם היא דומה לקיום המצוות ע"י האבות שמבואר שהם רק ברוחניות או לקיום המצוות אחר מ"ת שהם גם בגשמיות. המו"ל.
- **. אוה"ת בראשית כרך ו' תתרעח, ב. וראה גם לקו"ש ח"ג ע' 757 ואילך. ועוד. המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.