84
לאו אהי' תושב ואטלנה מן הדין24 שאמר לי הקב"ה25 לזרעך אתן את הארץ הזאת".
וצריך ביאור:
א) מכיון שביכלתו ליטלנה "מן הדין" — למה השתדל כ"כ לקנות את מערת המכפלה (ובכסף מלא26)?
ב) כשאמר אברהם לבני חת "אטלנה מן הדין" התכוון בודאי שיאמינו לדבריו27 שהקב"ה הבטיח לו הארץ הזאת, וא"כ אין תועלת בסירובם ויתנוה לו מרצונם הטוב — ולמה אמר "אטלנה" שמשמעו בע"כ?
ג) באם הי' לוקחה בחוזק יד ובע"כ28 — יש בזה משום חילול השם אצל בני חת (שאברהם הי' מוכר אצלם כ"נשיא אלקים"29, ומפורסם כאיש שהנהגתו היא בתכלית החסד, היושר והצדק30).
ד) מדיוק לשונו "אם תרצו הריני גר ואם לאו אהי' תושב"31 משמע, שהיותו גר או תושב תלוי ברצונם של בני חת. כלומר: אם ירצו בני חת למכור את מערת המכפלה, אזי "הריני גר" שאי אפשר לו ליטלנה מן הדין, ורק כשאין רצונם בכך ("ואם לאו"), אזי — "אהי' תושב ואטלנה מן הדין".
ותמוה: איך יתכן לומר שה"דין", אם מותר לאברהם ליטול את מערת המכפלה או לא, יהי' תלוי ברצונם32 של בני חת?
ה) מדוע הביא אברהם את ההוכחה (שהוא יכול ליטלנה מן הדין) מהבטחת הקב"ה "לזרעך אתן את הארץ הזאת" — שהנתינה היא לזרעו של אברהם — ולא מהבטחת הנתינה לאברהם עצמו — "את כל הארץ גו' לך אתננה"33?
לפי המדרש34, שההוכחה היא מזה שא"ל הקב"ה "לזרעך נתתי את הארץ הזאת"35, אתי שפיר — כי כתוב זה אינו הבטחה על העתיד, אלא ל' עבר, בלשון הירושלמי36 "לזרעך נתתי — כבר נתתי", וכדאיתא גם במדרש37 על כתוב זה, ש"מאמרו של הקב"ה מעשה". וא"כ עדיפא אמירה זו של הקב"ה ("לזרעך נתתי") גם לגבי האמירה "לך אתננה" שהיא רק הבטחה על העתיד;
אבל לפי פרש"י, שההוכחה היא מ"לזרעך אתן את הארץ הזאת" — קשה, כנ"ל: מדוע לא הביא ההבטחה "לך אתננה"38?
הערות
- 24. בב"ר "אם רציתם גר ואם לאו מארי ביתא".
- 25. לך יב, ז. ובב"ר הובא פסוק אחר — ראה בסוף הסעיף.
- 26. פרשתנו שם, ט.
- 27. ולהעיר מפדר"א שהובא לעיל (סעיף א), ש"אמרו לו אנו יודעים שהקב"ה עתיד ליתן לך ולזרעך כו'".
- 28. להעיר מפי' המיוחס לרש"י בב"ר שם "מארי ביתא, בעל כרחכם שכך כו'". אבל מובן שאין כוונתו שיקחנו בחזקה ובזרוע, כ"א בע"כ בדין.
- 29. פרשתנו שם, ו.
- 30. ראה וירא (יח, יט) למען אשר יצוה גו' לעשות צדקה ומשפט.
- 31. ברש"י בב"ר שם: הריני כגר. ובמדרש אגדה (באבער): אם תרצו אהי' כגר ואם לאו אהי' כתושב.
- 32. להעיר מהגירסא בב"ר (הובאה בהוצאת תיאדור) "אם רציתי". וכן במדרש שכל טוב כאן.
- 33. לך יג, טו. ועד"ז שם, יז. וראה הלשון בפדר"א שהובא בתחילת השיחה.
- 34. ב"ר שם.
- 35. לך טו, יח.
- 36. חלה פ"ב ה"א.
- 37. ב"ר פמ"ד, כב.
- 38. ביאור דברי רש"י (והשינוי לגבי לשון המדרש) ע"ד הדרש (והרמז) — ראה לקו"ש חט"ו ע' 146 ואילך (וש"נ). וראה שם ע' 204 ואילך ע"ד ההלכה.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט. לקו"ש ח"ל ע' 84
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.