68
שיחה ב
א. כתב הרמב"ם בריש פ"ב מהל' בית הבחירה: "המזבח מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר1 זה מזבח לעולה לישראל, ובמקדש נעקד יצחק אבינו שנאמר2 ולך לך אל ארץ המורי' ונאמר בדברי הימים3 ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המורי' אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגורן ארנן היבוסי"4. ובהלכה שלאח"ז: "ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק והוא המקום שבנה בו נח וכו'".
וכתב היעב"ץ5, שזה שבהלכה א' נקט הרמב"ם "ובמקדש6 נעקד כו'" ובה"ב כ' "שהמקום שבנה בו. . המזבח. . הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח כו'", הוא משום "שתחלה ביאר (הרמב"ם) שהכתוב מוכיח שבמקדש היתה העקידה, ואח"כ הוסיף לבאר שדבר זה מסורת הוא שבמקום המזבח בנה אברהם מזבח ועקד כו' אמנם הוא דבר מקובל בלי הכרח מהכתובים" (כי מהכתוב מוכח רק שהעקידה היתה במקום המקדש בכלל (בהר המורי')).
ולפ"ז, המקור שמביא הרמב"ם לענין זה (ש"המזבח מקומו מכוון ביותר" להיותו מקום העקידה) הוא, מן הכלל אל הפרט: בתחילה (בה"א) מביא ראי' (מהכתובים) שבמקום המקדש היתה עקידת יצחק, ואח"כ מוסיף להוכיח שמקום המזבח (במקדש גופא) הוא מקומה של עקידת יצחק (ע"פ ה"מסורת ביד הכל").
ויש להבין מדוע כתב הרמב"ם את הראי' לפרט הב' ("מסורת ביד הכל") בהלכה בפ"ע7, מכיון שזהו סיום ופירוט הראי' (שבהלכה א')8?
ונוסף לזה: כיון שהרמב"ם כאן בא ללמדנו רק ע"ד מקומו המכוון והמדוייק של המזבח, כלשונו בתחלת ההלכה "המזבח מקומו מכוון ביותר ואין משנין
הערות
- 1. דה"א כב, א.
- 2. פרשתנו כב, ב.
- 3. דה"ב ג, א.
- 4. ברמב"ם דפוס רומי ר"מ (וקושטא רס"ט) ישנם כמה שינויים בהלכה זו. ואולי הלשון שם משובש (בט"ס). ואכ"מ.
- 5. חידושים וביאורים להיעב"ץ להל' בית הבחירה כאן.
- 6. ולא כ"המגי' (ש)הגי' (נדפס על גליוני הרמב"ם שבדפוס) שצ"ל ובמקום המזבח נעקד יצחק. . (כי) לא הבין כלל לשון הר"מ ז"ל שלשונו מדוקדק מאד" (יעב"ץ שם). ולהעיר שלכאורה יש מקום להגי' (ולהוסיף תיבת "ובמקום") "ובמקום המקדש", שהרי בזמן העקידה לא הי' "מקדש" עדיין.
- 7. דחלוקת ההלכות נעשתה ע"י הרמב"ם עצמו (הקדמת הרמב"ם לס' היד בסופו. וכ"כ בהקדמתו לסהמ"צ). וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א קו"א סק"א (בהוצאת קה"ת — ג, א [תתכז, א]) ובכ"מ ע"ד דיוק פיסוק ההלכות ברמב"ם.
- 8. ולכאורה גם לפי ההגהה (הנ"ל הערה 6) "ובמקום כו' נעקד יצחק", י"ל שאין הכוונה שבהלכה זו מוכיח הרמב"ם שבמקומו המדוייק של המזבח נעקד יצחק, אלא שזוהי הקדמה כללית, וממשיך להוכיח מהכלל אל הפרט: בתחלה מוכיח (מהכתובים) שמקומו הכללי הוא בהר המורי', ובהלכה ב' (ע"פ המסורה "ביד הכל") ע"ד מקומו הפרטי. וא"כ גם לפ"ז צריך ביאור, דהול"ל ב' הענינים בהלכה אחת. וראה לקמן הערה 22.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 143 לקו"ש ח"ל ע' 68
- לקוטי שיחות 160 לקו"ש ח"ל ע' 68
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.