ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשוע"ר עם ביאור דברי שלוםהלכות תשריהלכות סוכה (סי' תרכה-תרמד)תרכח דיני סוכה שתחת סוכה

תרכח דיני סוכה שתחת סוכה

ובו ט' סעיפים

סוכה שעל גבי סוכה

א סוכה¹⁸⁷⁴ שעל גבי סוכה¹⁸⁷⁵, שסככה של תחתונה היא קרקעיתה של עליונה¹⁸⁷⁶, אם יש בין סכך התחתון לסכך העליון עשרה טפחים ¹⁸⁷⁷ , שזהו שיעור הכשר גובה הסוכה, כמו שיתבאר בסימן תרל"ג¹⁸⁷⁸, ויכול להשתמש בעליונה בכרים וכסתות ולא תפול בסוכה התחתונה¹⁸⁷⁹, העליונה כשרה והתחתונה פסולה, שנאמר¹⁸⁸⁰ בסכת תשבו וגו', חסר וא"ו שניה, משמע סוכה אחת ולא תחת שני סככים.

אבל אם אינו יכול להשתמש בכרים וכסתות בעליונה אפילו על ידי הדחק¹⁸⁸¹, כיון שהעליונה אינה ראויה כלל אפילו לדירת עראי¹⁸⁸², שהרי אפילו על ידי הדחק אינו יכול להשתמש בה בכרים וכסתות, אינה נקראת סוכה כלל¹⁸⁸³, ואינה פוסלת את התחתונה משום סוכה שתחת סוכה.

וכן אם העליונה אינה גבוהה עשרה טפחים¹⁸⁸⁴, או שחמתה מרובה מצילתה¹⁸⁸⁵, אינה נקראת סוכה כלל לפסול את התחתונה:

ב לפיכך אם התחתונה היא צלתה מרובה מחמתה בלי צירוף צל סכך העליונה, אז היא כשרה בכל ענין, אפילו אם סכך העליונה גבוה יותר מעשרים אמה¹⁸⁸⁶ מקרקעית התחתונה¹⁸⁸⁷. ואע"פ שסכך העליונה הוא פסול לסוכה התחתונה, מפני שהוא למעלה מעשרים אמה, ונמצא שסכך פסול מיצל על התחתונה, וכבר נתבאר בסימן תרכ"ו¹⁸⁸⁸ שכל סכך פסול פוסל סכך כשר שתחתיו. אעפ"כ התחתונה כשרה, אפילו אם סכך העליון צלתה מרובה מחמתה¹⁸⁸⁹. שלא אמרו שסכך פסול פוסל סכך כשר שתחתיו, אלא בסכך שפיסולו הוא מחמת עצמו, כגון מחובר או דבר שראוי לקבל טומאה, אבל סכך שכשר מחמת עצמו אלא שדבר אחר גורם לו לפסול, כגון שמונח למעלה מעשרים אמה, אינו פוסל סכך כשר שתחתיו, כיון שהוא בעצמו ראוי לסיכוך בסוכה שתחתיו¹⁸⁹⁰:

ג אבל אם התחתונה אין צלתה מרובה מחמתה אלא על ידי צירוף צל סכך העליונה, אם סכך העליונה הוא למעלה מעשרים אמה מקרקעית התחתונה, התחתונה פסולה¹⁸⁹¹, שאין סכך פסול מצטרף לסכך כשר להשלים לכשיעור:

סוכה שבראש העגלה או הספינה

ד העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה¹⁸⁹², אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה, פסולה, והיושב בה אפילו בשעה שאין שם רוח כלל¹⁸⁹³ לא יצא ידי חובתו, לפי שאינה דירה כלל. אבל אם יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה, אע"פ שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים, כשרה, והיושב בה אפילו בשעה שהספינה מהלכת יוצא ידי חובתו¹⁸⁹⁴, שהסוכה אינה צריכה להיות דירת קבע (שתהא ראויה לימים הרבה) אלא דירת עראי¹⁸⁹⁵:

סוכה שבראש הגמל או האילן

ה העושה סוכתו בראש הגמל או בראש האילן¹⁸⁹⁶, שראש האילן הוא קרקעית סוכתו¹⁸⁹⁷, ועשה שם מחיצות וסיכך על גביהן ¹⁸⁹⁸ , כשרה, ואין עולין לה בשבת ויום טוב, שאסור להשתמש בבעלי חיים ובמחובר לקרקע בשבת ויום טוב¹⁸⁹⁹, כמ"ש בסימן של"ו¹⁹⁰⁰. ואין דוחין אפילו שבות של דברי סופרים מפני קיום מצות סוכה, מטעם שנתבאר בסימן תקפ"ו¹⁹⁰¹ עיי"ש:

ו ואפילו אם הסוכה היא על הארץ, אלא שהקנים של סכך מסומכין על האילן, אסור לכנוס לתוכה בשבת ויום טוב, גזירה שמא ישתמש בהסכך, שיניח שם חפציו או יתלה בו שום דבר¹⁹⁰², ונמצא משתמש בצדדי האילן¹⁹⁰³, דהיינו הסכך שסמוך על האילן נקרא צדדי האילן, ואסור להשתמש בו בשבת ויום טוב, כמ"ש בסי' של"ו¹⁹⁰⁴:

ז במה דברים אמורים, בימים הראשונים שהיו רגילים להשתמש בסכך להניח ולתלות שם חפציהם. אבל עכשיו שאין רגילין בכך, אין חוששין לכך. ולפיכך יש להתיר ליכנס לתוכה בשבת ויום טוב¹⁹⁰⁵.

ומכל מקום לכתחלה אין לסמוך את הסכך על האילן ¹⁹⁰⁶ , שאין מעמידין את הסכך לכתחלה אלא בדבר הראוי לסכוך¹⁹⁰⁷, כמו שיתבאר בסי' תרכ"ט¹⁹⁰⁸, עיין שם הטעם:

ח ואם ראשי הקנים של הסכך נסמכים על ראש הגמל, אפילו בדיעבד פסולה, לפי שאין לה קבע, שהרי הגמל סופו לילך מכאן ויפול הסכך¹⁹⁰⁹. ולא הכשירו סוכה בראש הגמל אלא אם כן סיכך על גבי מחיצות שעל גבי הגמל¹⁹¹⁰, שהסוכה מטלטלת עם הגמל:

ט העושה מקצת קרקעית סוכתו ומקצת דפנותיה על ראש האילן, ומקצת קרקעיתה ומקצת דפנותיה על דבר אחר, וסיכך על גבי הדפנות¹⁹¹¹, אם היא עשויה בענין שאם ינטל האילן תשאר היא עומדת על הדבר אחר ולא תפול, מותר לעלות לה בשבת ויום טוב בסולם שלא על דרך האילן¹⁹¹². ואם לאו ¹⁹¹³ , אין עולין לה בשבת ויום טוב, דכיון שסמיכתה על האילן, נמצא כשנכנס לתוכה משתמש בצדדי האילן¹⁹¹⁴, כמו שבארנו למעלה¹⁹¹⁵:

הערות

1874. עיקרי ההלכות שיתבארו בסימן זה: (א) סוכה שעל גבי סוכה (ס"א-ג). (ב) סוכה שבראש העגלה או הספינה (ס"ד). (ג) סוכה שבראש הגמל או האילן (ס"ה-ט).
1875. משנה ט, ב (סוכה על גבי סוכה, העליונה כשרה והתחתונה פסולה). טור ושו"ע ס"א (סוכה שתחת סוכה, העליונה כשרה והתחתונה פסולה).
1876. רש"י י, א ד"ה שתיהן (לגגה של תחתונה שהיא קרקעיתה של עליונה), וד"ה וקיימא (לגגה של תחתונה דהוא קרקעיתה דעליונה).
1877. גמרא י, א (כמה יהא בין סוכה לסוכה ותהא תחתונה פסולה ... שמואל אמר עשרה. מאי טעמא דשמואל, כהכשרה כך פסולה, מה הכשרה בעשרה אף פסולה בעשרה). רמב"ם פ"ה הכ"ב (במה דברים אמורים שהתחתונה פסולה, בשהיה גובה חלל העליונה עשרה טפחים או יתר). רא"ש פ"א סי' טו (ונראה לי לפסוק כשמואל דסוגיא דהש"ס כוותיה). טור ושו"ע שם (והני מילי ... יש ביניהם עשרה טפחים).
1878. בשו"ע ס"ח (סוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים, פסולה).
1879. משנה ט, ב (רבי יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה, התחתונה כשרה). גמרא י, א (כי אתא רב דימי אמר, אמרי במערבא, אם אין התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה, התחתונה כשרה). טור ושו"ע שם (והני מילי שיכולה התחתונה לקבל כרים וכסתות של עליונה).
1880. אמור כג, מב. ברייתא ט, ב ((בסוכות) תשבו, ולא בסוכה שתחת הסוכה ... אמר רב נחמן בר יצחק בסכת כתיב). ר"ח שם (דמשמע סוכה אחת). לבוש סי' תרכו ס"א (בסכת חסר וי"ו בין כ"ף לתי"ו, שהוא לשון יחיד, משמע תחת סכך אחד, ולא בסוכה שתחת סוכה). מ"א ס"ק א (דכתיב בסכת לשון יחיד).
1881. גמרא י, א (מכלל דתנא קמא סבר אע"פ שאינה ראויה לקבל, פסולה. איכא בינייהו דיכולה לקבל על ידי הדחק), ופרש"י (דרבנן סברי כיון דיכולה לקבל בדוחק, שם סוכה על העליונה ומיפסלא התחתונה). טור ושו"ע שם (ואפילו על ידי הדחק).
1882. ר"ן ה, רע"ב (ואזדו לטעמייהו דסברי דסוכה דירת עראי בעינן). ב"י סוד"ה סוכה (ורבנן נמי לטעמייהו דסברי דסוכה דירת עראי בעינן). לבוש ס"א (מיהו אפילו אם אינה יכולה לקבלם אלא על ידי הדחק פסולה, כיון שראוי לדור בעליונה על ידי הדחק, דירת ארעי מיקרי, ובסוכה דירת ארעי סגי, כמו שיתבאר בעזה"י, והוי סוכה שתחת סוכה). ט"ז סק"א (דאז מיקרי דירת עראי). וכדלקמן ס"ד (שהסוכה אינה צריכה להיות דירת קבע (שתהא ראויה לימים הרבה) אלא דירת עראי). וכיון שהעליונה היא דירת עראי, היא פוסלת את הסוכה התחתונה.
1883. רש"י י, א ד"ה ומשני (כיון דליכא תשמישא להדיא, לאו שם סוכה עלה דעליונה). לבוש שם (אין העליונה שם סוכה עליה, כיון שאין ראוי לדור בתוכה, דתשבו כעין תדורו כתיב, והתחתונה כשרה, דלא מתקרי סוכה שתחת סוכה).
1884. כנסמן לעיל (הערה 4 ).
1885. גמרא ט, סע"ב (אמר ר' ירמיה ... פעמים שתחתונה כשרה והעליונה פסולה ... היכי דמי, כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה ועליונה חמתה מרובה מצלתה). מ"א ס"ק ב (אבל אם חמתה מרובה, אפילו יכולה תחתונה לקבל כשירה).
1886. גמרא ט, סע"ב (פעמים שתחתונה כשרה והעליונה פסולה, היכי דמי, כגון דעליונה חמתה מרובה מצלתה ותחתונה צלתה מרובה מחמתה, וקיימא תחתונה בתוך עשרים), כגירסת ופירוש ר"ת בתוס' ט, ב ד"ה הא (כלומר אבל העליונה לא חיישינן בכל ענין דקיימא, ואפילו למעלה מעשרים לא מיפסלא התחתונה בהכי). רמב"ם פ"ה סוף הכ"ב (והוא שלא יהיה גובה שתיהן יתר על עשרים אמה, שהתחתונה בסכך העליונה היא ניתרת), לפירוש הכסף משנה שם (נראה שרבינו מפרש הגמרא ... דהכא במאי עסקינן כשתחתונה צלתה מרובה מחמתה כשיצטרף סככה עם סכך העליונה, ולהכי בעינן שתהיה עליונה בתוך עשרים. ושיעור לשון רבינו כך הוא, התחתונה כשרה, והוא שלא יהיה גובה שתיהן יתר על עשרים אמה, והיינו כשהתחתונה בסכך העליונה ניתרת וכמו שכתבתי, ומינה דאם אינה ניתרת בסכך העליונה, וכגון שצלתה מרובה מחמתה מחמת עצמה, אפילו עליונה למעלה מעשרים אמה כשרה). טור ושו"ע ס"א (התחתונה כשרה אם היא מסוככת כהלכתה, אפילו אם העליונה למעלה מעשרים).
1887. רש"י י, א סוף דבור הא' (והוא דקיימא עליונה בתוך כ' לארץ, דהוי סכך כשר אף להכשיר תחתונה). לבוש ס"א (שתהא גם העליונה בתוך עשרים אמה לארץ, כדי שיעור גובה סוכה).
1888. לדעה הא' דלעיל שם ס"ג-ח.
1889. ט"ז סק"ב (אפילו אם העליונה כו', משמע אף על פי שהעליונה גם כן צלתה מרובה מחמתה. ואף על גב דבסי' תרכ"ו פסלי לכו"ע אם הסכך פסול, דהיינו האילן, היא צלתה מרובה מחמתה. שאני הכא דהעליון אינו נקרא סכך פסול כיון שאין הפסול מחמת עצמו רק מחמת שיעור הגובה, זו היא סברת ר"ת בתוס').
1890. תוס' שם (ורבינו תם מפרש דלמעלה מעשרים לא חשיב סכך פסול, מאחר שאין הפסול אלא מחמת גובה). מרדכי רמז תשלה (ומיהו ר"ת ... ואם תאמר והא קא מצטרף סכך פסול, יש לומר שאין נקרא סכך פסול אלא פסול מחמת עצמו, כגון מחובר ודבר המקבל טומאה, אבל סכך שהוא למעלה מכ', כיון שבידו להשפילו, לא מיקרי סכך פסול) .
1891. גמרא ט, סוע"ב (פעמים ששתיהן פסולות היכי דמי, כגון דתרוייהו צלתן מרובה מחמתן וקיימא עליונה למעלה מעשרים אמה). והיינו שצלתן מרובה מחמתן אלא על ידי שתיהן יחד, וכיון שהעליונה למעלה מעשרים, אין סככה מצטרף להשלים לכשיעור. רמב"ם לפירוש הכ"מ שם. טור ושו"ע ס"א (ואם אינה מסוככת כהלכתה, ומתכשרת על ידי סכך העליונה, צריך שלא יהיה סכך העליונה גבוה מן הארץ למעלה מעשרים אמה).
1892. משנה כב, ב (העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה, כשרה), ופרש"י (דדירת עראי סגי בה). טור ושו"ע ס"ב (העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה ... כשרה).
1893. שו"ע סי' תרל ס"י (עד שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם תמיד ... כדי שלא תניד אותם הרוח ... מחיצה שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויה). מ"א ס"ק טז (אפילו עומדת בבית שאין שם רוח, אינה מחיצה). וכן הוא לעיל סי' שנה בקונטרס אחרון ס"ק ג (וכמו שאסרו מחיצה שאינה יכול לעמוד ברוח מצויה, אפילו בבית. עיין סי' תר"ל).
1894. מ"א סק"ד (ואף על פי שהספינה הולכת על הים. וכן משמע בגמרא עיי"ש). והוא כדאמרינן כג, א (מעשה ברבן גמליאל ורבי עקיבא שהיו באין בספינה, עמד רבי עקיבא ועשה סוכה בראש הספינה).
1895. גמרא שם (אמר אביי, דכולי עלמא היכא דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה לא כלום היא (דאפילו דירת עראי לא הויא, רש"י), יכולה לעמוד בשאינה מצויה דיבשה (הוי כרוח מצויה דים, רש"י) כו"ע לא פליגי דכשרה, כי פליגי בדיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ואינה יכולה לעמוד (ברוח שאינה מצויה דיבשה), רבן גמליאל סבר סוכה דירת קבע בעינן, וכיון דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים, לא כלום היא. רבי עקיבא סבר סוכה דירת עראי בעינן, וכיון דיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה כשרה). טור ושו"ע ס"ב (העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה, אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה, פסולה. אבל אם יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה, אפילו אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים, כשרה). לבוש ס"ב (דכל שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, אפילו דירת ארעי לא מיקרי).
1896. משנה כב, ב (העושה סוכתו ... בראש האילן או על גבי גמל, כשרה, ואין עולין לה ביום טוב). טור ושו"ע ס"ג (עשאה בראש הגמל או בראש האילן, כשרה, ואין עולין לה ביום טוב).
1897. רש"י שם ד"ה בראש האילן (תיקן מושבו בראשו ועשה שם מחיצות וסכך).
1898. שלא הניח הסכך על האילן עצמו, אלא על הדפנות שעשה על האילן. מלחמות י, א (שמעמידה בדבר המקבל טומאה ... אבל עושה סוכתו בראש האילן ששנו כשרה, היינו עושה דפנות על האילן וסומך סכך עליהם). ר"ן י, א (להעמיד הסכך בדבר שאין מסככין בו הסכך אסור מדרבנן ... אף על גב דתנן לקמן העושה סוכתו בראש האילן כשרה ... והרמב"ן ז"ל תירץ בההוא דלקמן לאו במסכך על גבי אילן עסקינן, אלא שקרקע הסוכה נתון באילן, ונעץ קונדיסין בקרקע הסוכה וסכך עליהן). הובא ב"י סי' תרל קרוב לסופו. מ"א סק"ה (היינו כשהסכך יכול לעמוד בלא אילן, שסמכו על קונדסין, דאם לא כן אסור ... כמ"ש סי' תרכ"ט ס"ז (ר"ן)). והוא כדלקמן סוף ס"ז (ומכל מקום לכתחלה אין לסמוך את הסכך על האילן, שאין מעמידין את הסכך לכתחלה אלא בדבר הראוי לסכוך, כמו שיתבאר בסי' תרכ"ט), ובסי' תרכט סי"א (שאין מחזקין ואין מעמידין את הסכך לכתחלה בכל דבר שראוי לקבל טומאה), וסי"ב (במה דברים אמורים, כשהסיכוך בעצמו מונח על גבי דבר שמקבל טומאה ... אבל אם הסכך מונח על גבי כלונסאות או על גבי יתידות, והן מונחים על גבי דבר המקבל טומאה, אין בכך כלום, ומותר לעשות כן לכתחלה). וכך גם כאן מותר להניח הסכך על הדפנות שנקבעו על האילן.
1899. ר"ן י, סע"ב (משום דאסור להשתמש ביום טוב במחובר ובבעלי חיים). ב"י סוף הסימן. לבוש ס"ג. ט"ז סק"ג.
1900. ס"א (אין עולין באילן), וסי' שה סכ"ג (אין רוכבים על גבי בהמה ולא נתלים עליה ולא נשענים עליה).
1901. סכ"ב (שופר של ראש השנה אין מחללין עליו יום טוב, מפני שיום טוב הוא עשה ולא תעשה כמ"ש בסי' תצ"ח, ואין עשה דשופר דוחה את לא תעשה ועשה. ואפילו בדבר שאיסורו אינו אלא מדרבנן אין מחללין עליו, לפי שחכמים השוו את דבריהם לשל תורה, והעמידו דבריהם לבטל דברי תורה בשב ואל תעשה). וכן הוא לקמן סי' תרמ ס"י (שאין מצות סוכה דוחה את שום איסור אפילו של דבריהם, מטעם שנתבאר בסוף סימן תקפ"ו).
1902. משנה כב, ב (שתים בידי אדם ואחת באילן, כשרה, ואין עולין לה ביום טוב), ופרש"י שבת קנד, ב (והוא משתמש על סככה, ונותן כליו, ונמצא משתמש באילן), ובתוס' שבת שם (שרגילין היו לתת כליהן על הסכך). הובא רא"ש כאן פ"ב סי' ד (ובפרק מי שהחשיך פירש שסמך הסכך על האילן, וסוגיין דהתם מוכחת כן, שהאילן דפנות לסוכה, וקנים של הסכך נסמכין על האילן, ואסור ליכנס בו ביום טוב גזירה שמא יניח חפציו על הסכך), וברבינו ירוחם נתיב ח ח"א נז, ב, ומ"מ פ"ד ה"ו (ואסרו ליכנס לה, מפני שהיו רגילים לתלות בסכך חפציהם ולהשתמש בהן). מ"א סק"ו (אפילו הסוכה על הארץ והקנים של הסכך נסמכים על האילן, אסור, גזירה שמא יניח חפציו על הסכך (רא"ש ורי"ו). ומ"מ פ"ד כתב וז"ל, שהיו רגילים להניח ולתלות בסכך חפציהם ולהשתמש בהם עכ"ל). ומותר להשתמש בסכך באופן כזה, כדלקמן סי' תרלח ס"ה (מותר ליהנות מהן הנאה להשתמש בהם כל תשמיש, כל שאינו מפקיע מעליהם קדושת הסוכה, כגון להניח עליהם חפציו).
1903. גמרא שבת שם (דהוו להו צדדין, וצדדין אסורין). ופרש"י (אין כאן תשמיש אלא בצדי אילן).
1904. סעיף כ (אסור להשתמש בצדדי האילן ... כיצד, סולם הסמוך לצדדי האילן, אסור לעלות בו בשבת, שבעלייתו הוא משתמש בצדדי האילן שהוא סמוך בהם).
1905. מ"א שם (ואפשר בזמן הזה שאין רגילות להשתמש שם שרי). וכן נראה מלשון המ"מ והתוס' שם (שרגילין היו).
1906. אפילו בחול המועד.
1907. מ"א סי' תרכט סק"ט (דאין מעמידין הסכך בדבר המקבל טומאה, שמא יבא לסכך בו).
1908. סעיף יא (ואין מעמידין את הסכך לכתחלה בכל דבר שראוי לקבל טומאה, כגון כסא וספסל, גזרה שמא יסכך בהן).
1909. השגות הראב"ד לבעל המאור י, א (דלמאן דאמר מפני שאין לה קבע, כיון דכל שעתא צריך להו לכרעי המטה שהם עם המטה, הויא ליה כמי שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה, דכה"ג לא כלום הוא). ר"ן י, א (נראין דברי הראב"ד ז"ל שפירש שלא קבעה על המטה אלא סמכה עליה, ואם המטה זזה הרי סוכה נופלת, והיינו דאמרינן לפי שאין לה קבע, שהמטה עומדת לינטל ותפול הסוכה כיון שאינה אלא סמוכה). מ"א סי' תרל סקי"ד (אבל סמך הסכך על גבי בהמה פסולה, מפני שאין לה קבע). והיינו שדינה כמו האמור לעיל ס"ד (אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה, פסולה ... לפי שאינה דירה כלל).
1910. כדלעיל ס"ה (והערה 25 ).
1911. ר"ן יא, א (לאו במסכך על גבי אילן עסקינן, אלא שקרקע הסוכה נתון באילן, ונעץ קונדיסין בקרקע הסוכה וסכך עליהן), וכדלעיל ס"ה (ועשה שם מחיצות וסיכך על גביהן), ושם נסמן (הערה 25 ).
1912. שזה אסור, כדלעיל סי' שלו ס"כ (סולם הסמוך לצדדי האילן, אסור לעלות בו בשבת, שבעלייתו הוא משתמש בצדדי האילן שהוא סמוך בהם. אבל אם יש יתד תקוע בצדי האילן, מותר לסמוך הסולם ביתד ולעלות עליו, שהיתד הוא צדדין והסולם צדי צדדין), ושם נסמן (הערה צו).
1913. שאם ינטל האילן תיפול הסוכה.
1914. משנה כב, ב (שתים באילן ואחת בידי אדם או שתים בידי אדם ואחת באילן, כשרה, ואין עולין לה ביום טוב. שלש בידי אדם ואחת באילן, כשרה ועולין לה ביום טוב. זה הכלל, כל שינטל האילן ויכולה לעמוד בפני עצמה כשרה, ועולין לה ביום טוב), ופירש רש"י (סמך קרקעית הסוכה רובו באילן, ועשה סביבה בראש האילן שתי מחיצות ואחת עשה בידי אדם בארץ, וסמך קצת קרקעית הסוכה באמצע הדופן, והגביה הדופן ממנו למעלה עשרה, או שתים בידי אדם ואחת באילן, הואיל ואם ינטל האילן נופל קרקעית הסוכה, שאינו יכול לעמוד בסמיכת שתים שבארץ, אין עולין לה ביום טוב, דמשתמש באילן). טור ושו"ע ס"ג (מקצתה על האילן ומקצתה בדבר אחר, אם הוא בענין שאם ינטל האילן תשאר היא עומדת ולא תפול, עולין לה ביום טוב. ואם לאו, אין עולין לה ביום טוב).
1915. סעיף ו (ונמצא משתמש בצדדי האילן).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.