תרכה:

הערות

1. 1761. אמור כג, מב-ג.
2. 1762. רבי אליעזר בברייתא יא, ב (כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, ענני כבוד היו, דברי ר' אליעזר). טור ו שו"ע ס"א (הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש). וראה גם לעיל סי' תכט ס"ד (כל חכם העיר דורש לבני עירו בכל רגל בענינו של יום, נס הנעשה בו ביום, כגון ... בחג בהיקף ענני כבוד).
3. 1763. כדלקמן סי' תרכו ס"א (אין אדם יוצא ידי חובתו אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל בלבד, דוגמת ענני כבוד). וראה לקוטי שיחות חל"ב ע' 140 ואילך. שלחן המלך ח"ב ע' רכח.
4. 1764. טור (ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות, כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו).
5. 1765. כן הוא בדפוס ראשון. אמנם ברוב הדפוסים: וכן. וראה לקוטי שיחות שם. שלחן המלך שם ע' רלג.
6. 1766. מ"א ריש הסימן (ויכוין בישיבתה, שציונו הקדוש ברוך הוא לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים (ב"ח)). ב"ח ד"ה תלה (יראה לי לומר, דעיקר כוונת רבינו לבאר, דפשט המקרא הוא, שהכוונה במצות סוכה היא לזכור יציאת מצרים). והאמור כאן "צריך כל אדם לכוין בישיבתו בסוכה ... שצונו לישב בסוכה", כעין זה מצינו במצוה ציצית, כדלעיל סי' ח סי"ז (כשיתעטף בציצית יכוין שצונו הקדוש ברוך הוא להתעטף בציציתך), ובמצות תפלין, כדלעיל סי' כה סי"א (יכוין בהנחת התפילין שצונו הקדוש ברוך הוא לכתוב ד' פרשיות אלו).
7. 1767. [1767] טור סי' תקפא (במוצאי יום הכיפורים עוסקים במצות סוכה ולולב, ואין עושין עוונות). מהרי"ל ריש הל' סוכות (דרש מהר"י סג"ל, מיד לאחר יום כפור יעסוק כל אדם לעשות סוכתו ... וכן העיד שפעם אחת חל יום כפור ביום ה', ולמחרתו בערב שבת איקלע מהר"י סג"ל לעיר של מהר"מ סג"ל ומצאו שהיה עוסק בסוכתו, והיה מתקנה מכל וכל. ולא רצה להאזין אל מהר"י סג"ל ואל שאר עם שבאו לדון לפניו, ואמר הואיל ואתא מצוה לידך לא תחמץ. וכן לשון אורח חיים, במוצאי יום כפור מתעסקים במצות לולב וסוכה, ואין עושין עונות). רמ"א (ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יום כפור, דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה), וסוס"י תרכד (והמדקדקים מתחילים מיד במוצאי יום כיפור בעשיית הסוכה, כדי לצאת ממצוה אל מצוה). מ"א ס"ק א (לתקן, היינו לבנותה כולה, כן הוא במהרי"ל). וראה ס' המנהגים – חב"ד ע' 59 (במוצאי יום הכיפורים מתעסקים, או עכ"פ מדברים, על דבר עשיית הסוכה). אוצר מנהגי חב"ד ע' רנה).
8. 1768. מכילתא בא פ"ט (ושמרתם את המצות, ר' יאשיה אומר אל תקרא כן, אלא ושמרתם את המצוות, כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה, אלא אם באה מצוה לידך, עשה אותה מיד). הובא ברש"י מגילה ו, סע"ב, ובא יב, יז. ולעיל סי' צד סוף ס"ה.