ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשוע"ר עם ביאור דברי שלוםהלכות תשריהלכות סוכה (סי' תרכה-תרמד)תרכה:
תרכה:
הלכות סוכה (סי' תרכה-תרמד)
תרכה:
מצות סוכה
א בסכת תשבו שבעת ימים [גו'] למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים1761, הם היו ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש1762. ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות העשוית לצל1763, כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו1764.
ולכן1765 צריך כל אדם לכוין בישיבתו בסוכה שיושב בה, כדי לקיים מצות הקב"ה שצונו לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים1766.
ומצוה לתקן הסוכה ולבנותה כולה מיד למחרת יום הכיפורים1767 אחר יציאה מבית הכנסת, מצוה הבאה לידו אל יחמיצנה 1768 :
הערות
- 1761. אמור כג, מב-ג.
- 1762. רבי אליעזר בברייתא יא, ב (כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, ענני כבוד היו, דברי ר' אליעזר). טור ו שו"ע ס"א (הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש). וראה גם לעיל סי' תכט ס"ד (כל חכם העיר דורש לבני עירו בכל רגל בענינו של יום, נס הנעשה בו ביום, כגון ... בחג בהיקף ענני כבוד).
- 1763. כדלקמן סי' תרכו ס"א (אין אדם יוצא ידי חובתו אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל בלבד, דוגמת ענני כבוד). וראה לקוטי שיחות חל"ב ע' 140 ואילך. שלחן המלך ח"ב ע' רכח.
- 1764. טור (ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות, כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו).
- 1765. כן הוא בדפוס ראשון. אמנם ברוב הדפוסים: וכן. וראה לקוטי שיחות שם. שלחן המלך שם ע' רלג.
- 1766. מ"א ריש הסימן (ויכוין בישיבתה, שציונו הקדוש ברוך הוא לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים (ב"ח)). ב"ח ד"ה תלה (יראה לי לומר, דעיקר כוונת רבינו לבאר, דפשט המקרא הוא, שהכוונה במצות סוכה היא לזכור יציאת מצרים). והאמור כאן "צריך כל אדם לכוין בישיבתו בסוכה ... שצונו לישב בסוכה", כעין זה מצינו במצוה ציצית, כדלעיל סי' ח סי"ז (כשיתעטף בציצית יכוין שצונו הקדוש ברוך הוא להתעטף בציציתך), ובמצות תפלין, כדלעיל סי' כה סי"א (יכוין בהנחת התפילין שצונו הקדוש ברוך הוא לכתוב ד' פרשיות אלו).
- 1767. [1767] טור סי' תקפא (במוצאי יום הכיפורים עוסקים במצות סוכה ולולב, ואין עושין עוונות). מהרי"ל ריש הל' סוכות (דרש מהר"י סג"ל, מיד לאחר יום כפור יעסוק כל אדם לעשות סוכתו ... וכן העיד שפעם אחת חל יום כפור ביום ה', ולמחרתו בערב שבת איקלע מהר"י סג"ל לעיר של מהר"מ סג"ל ומצאו שהיה עוסק בסוכתו, והיה מתקנה מכל וכל. ולא רצה להאזין אל מהר"י סג"ל ואל שאר עם שבאו לדון לפניו, ואמר הואיל ואתא מצוה לידך לא תחמץ. וכן לשון אורח חיים, במוצאי יום כפור מתעסקים במצות לולב וסוכה, ואין עושין עונות). רמ"א (ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יום כפור, דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה), וסוס"י תרכד (והמדקדקים מתחילים מיד במוצאי יום כיפור בעשיית הסוכה, כדי לצאת ממצוה אל מצוה). מ"א ס"ק א (לתקן, היינו לבנותה כולה, כן הוא במהרי"ל). וראה ס' המנהגים – חב"ד ע' 59 (במוצאי יום הכיפורים מתעסקים, או עכ"פ מדברים, על דבר עשיית הסוכה). אוצר מנהגי חב"ד ע' רנה).
- 1768. מכילתא בא פ"ט (ושמרתם את המצות, ר' יאשיה אומר אל תקרא כן, אלא ושמרתם את המצוות, כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה, אלא אם באה מצוה לידך, עשה אותה מיד). הובא ברש"י מגילה ו, סע"ב, ובא יב, יז. ולעיל סי' צד סוף ס"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.