ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תשכ"ח

93

בס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו

ערב יום הכיפורים, לפני כל נדרי, ה'תשכ"ח.

"וידבר ⁵⁹⁷ גו', דבר גו', יברכך גו', יאר גו', ישא גו', ושמו גו' ואני אברכם" ⁵⁹⁸ .

השי"ת יברך את כל אחד מכם וכולכם יחד בחתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים,

כולל הצלחה בכל מעשה ידיכם, וביחוד – הצלחה רבה ומופלגה בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות, והלימוד יהי' מביא לידי מעשה – קיום המצוות בהידור,

ועי"ז לכבוש את העולם הפרטי (ד' אמותיו וחלקו בעולם) ואת העולם כולו,

ובלימוד התורה ובעבודתם (במצוות) עם עבודת התפלה – לעשות מהעולם דירה לו ית', מתוך שמחה, בהצלחה רבה.

ועי"ז לקרב את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ע"י התמדה ושקידה בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות, ועד – באופן שתפעלו שיפוצו המעיינות חוצה, וקאתי מר דא מלכא משיחא בקרוב ממש, אמן כן יהי רצון.

בס"ד. ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תשכ"ח.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. א' המסובים סיפר אודות הצ"צ ⁵⁹⁹ , שפעם הורה הרופא שלא יתענה בת"ב, ואף שקיבל את דעתו, הנה בפועל התענה כל היום, ואמר למהרי"ל (ששאל מדוע לא קיים הוראת הרופא), שביוהכ"פ אסור לאכול, ואילו בת"ב אי אפשר לאכול ⁶⁰⁰ . ושאל הנ"ל, הרי גם בת"ב מותר לאכול ע"פ ציווי הרופא כמו ביוהכ"פ? – וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בת"ב – הנה נוסף על האיסור לאכול, ישנו גם הצער על חורבן ביהמ"ק. ולכן, אע"פ שמצד ציווי הרופא אין איסור לאכול, מ"מ, מצד הצער כו' לא הי' יכול לאכול.

ב. בהמשך להמדובר אודות הבדלה במוצאי יוהכ"פ שהרביים היו מדייקים להבדיל בעצמם ולשתות כל הכוס ⁶⁰¹ – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יש מאמר של ר' אייזיק מהאָמיל ⁶⁰² שבו מבאר החילוק בין הבדלה בכל השנה להבדלה דמוצאי יוהכ"פ, ומבאר גם הענין שדוקא בהבדלת מוצאי יוהכ"פ יש צורך בנר ששבת ⁶⁰³ .

ג. כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר אודות ירידת משה מההר עם לוחות שניות ⁶⁰⁴ :

איתא באחרונים ⁶⁰⁵ שענין זה לא הי' יכול להיות ביוהכ"פ עצמו, כיון שאסור לטלטל את הלוחות מההר למחנה ישראל ⁶⁰⁶ , ועכצ"ל שהי' במוצאי יוהכ"פ.

אבל באמת אפשר לומר, שכל הענין דיוהכ"פ התחדש כשבנ"י קיבלו לוחות שניות, וא"כ, באותו יוהכ"פ שבו רק ניתנו לוחות שניות ע"י הקב"ה, אבל בנ"י לא קיבלום עדיין, לא הי' עדיין איסור טלטול כו' ⁶⁰⁷ .

אלא שעדיין יש מקום לומר, שכיון שמשה קיבל כבר את הלוחות, הנה להיותו שלוחם של בנ"י, כמ"ש ⁶⁰⁸ "אנכי עומד בין ה' וביניכם", הרי זה נחשב כמו שגם בנ"י קיבלו את הלוחות, ובמילא חל כבר יוהכ"פ ודיניו (ועפ"ז יהי' צורך לתרץ כדברי האחרונים הנ"ל).

ד. דובר גם אודות מעלת כל יו"ט בזמנו, שאז נמשכים כל הענינים על ידו, ולכן כל יו"ט בזמנו הוא יו"ט הכי נעלה ⁶⁰⁹ .

ה. דובר גם אודות הנהגת רבותינו נשיאינו בנוגע לסעודה ואמירת דא"ח במוצאי יוהכ"פ ⁶¹⁰ (וא' המסובים הזכיר אודות סעודה (והתוועדות) גדולה שנערכה במוצאי יוהכ"פ שנת תרפ"ח ⁶¹¹ ). וכ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר המאמר של רבינו הזקן עה"פ ⁶¹² "מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו", אליו ולא למדותיו ⁶¹³ , וכן המאמר שנדפס בביכל תקס"ב ⁶¹⁴ .

ו. דובר גם אודות סדר הדברים בנוגע לבנין ביהמ"ק וקיבוץ גלויות, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הרמב"ם ⁶¹⁵ פוסק להלכה שתחילה יבנה משיח מקדש במקומו, ואח"כ יקבץ נדחי ישראל. אבל יש מדרשי חז"ל ⁶¹⁶ שבהם נאמר שתחילה יהי' קיבוץ גלויות ואח"כ בנין ביהמ"ק.

כשהוזכר הפסוק ⁶¹⁷ "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: בפסוק זה גופא יש מחלוקת אם הפירוש הוא "בונה ירושלים ה'" ואז "נדחי ישראל יכנס", או שהפירוש הוא "בונה ירושלים ה'" כי "נדחי ישראל יכנס" (שכבר נתכנסו הגלויות מקודם לכן)18.

94

בס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנשי כפר-חב"ד,

י"ד תשרי, ערב חג הסוכות, ה'תשכ"ח.

– בעת מסירת האתרוגים מכפר חב"ד, בחדרו הק' –

בלתי מוגה

חג שמח, ותומשך השמחה על כל השנה כולה, וכן יומשכו כל ההמשכות, ובאופן של הצלחה.

(כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן הדסים ואמר:)

אם יש כאן יותר משלשה הדסים ⁶¹⁸ – הנה כל המרבה הרי זה משובח, וכל המרבה מוסיפין לו.

ועי"ז שיצרפו לאתרוג של כפר חב"ד את ההדסים באופן דכל המרבה כו' – ירבה הקב"ה ברכותיו, שיהיו כל עניני כפר חב"ד בהצלחה.