שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק ד הלכות לולב

או"ח סימן תרמז — דיני ערבה

א

תרמז דיני ערבה ובו ו' סעיפים:

א ערבי נחל האמור בתורה הוא מין ידוע הנקרא כןא וזה סימנו קנה שלו הוא אדוםב ואפילו בעודו ירוק אדם יוצא בו ידי חובתוג לפי שסופו להיות אדום כשתגיע עליו החמהד ועלה שלו אינו עגול אלא הוא משוך כנחל ופיו של העלהה דהיינו חודו הוא חלוק ואינו עשוי פגימות פגימותו ורוב מין זה הוא גדל על נחלי מים ולכך נקרא מין זה ערבי נחל ואפילו מיעוטו הגדל במדבר ובהרים ג"כ הוא כשרז למצות ערבה שבלולב כיון שיש בו כל סימנים הללוח:

הערות (8)
  1. א. רמב"ם פ"ז ה"ג. טור ושו"ע ס"א.
  2. ב. גמרא לד, א. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
  3. ג. ב"י ד"ה וערבי. רמ"א ס"א.
  4. ד. ב"י שם. לבוש ס"א. ט"ז ס"ק א.
  5. ה. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
  6. ו. רש"י שם ד"ה ופיה חלק. לבוש שם.
  7. ז. רמב"ם שם. רא"ש פ"ג סי"ג. טור ושו"ע שם.
  8. ח. לבוש שם.

ב

ב ויש מין ערבה שקנה שלו הוא אדום ועלה שלו משוך כנחלט אלא שפי העלה אינו חלק וגם אינו דומה למסר (פירוש מגירהי שפגימותיה גדולות קצתיא) אלא יש בו תלמים קטנים עד מאוד כמו פי מגל קטן וגם זה כשריב:

הערות (4)
  1. ט. טור. לבוש ס"א. ט"ז ס"ק ג.
  2. י. רש"י שם ד"ה והתניא.
  3. יא. מאירי שם ד"ה הצפצפה. רבנו מנוח על הרמב"ם פ"ז ה"ד. ב"י ד"ה וערבי.
  4. יב. רמב"ם שם. שו"ע שם.

ג

ג אבל יש מין אחד דומה לערבה אבל קנה שלו אינו אדום ועלה שלו עגול ופי העלה הוא דומה למסר וזהו הנקרא צפצפה והיא פסולהיג אפילו בשעת הדחק כמו שיתבאר בסי' תרמ"טיד וכל דברים אלו הן הלכה למשה מסיניטו:

הערות (3)
  1. יג. גמרא שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
  2. יד. סכ"ג (אפי' בלא ברכה), וש"נ.
  3. טו. רמב"ם שם.

ד

ד ערבה שנקטם ראשהטז דהיינו שנקטם ראש העץ עצמו שהעלין גדילין בויז פסולה לפי שאין זה הדוריח ולכך צריך ליזהר מאוד כשהבדין של ערבה ארוכין יותר מדאי ורוצה לקצצן שלא יקצצן בראשם אלא למטה במקום שהן מתחברים להענף:

הערות (3)
  1. טז. משנה לג, ב. מגיד משנה פ"ח ה"ו בדעת הרי"ף שם. רא"ש פ"ג סי"ג. טור ודעה הא' בשו"ע ס"ב. ב"ח ד"ה ומ"ש או שנקטם (דהכי נקטינן). וראה לעיל סי' תרמו סי"א (הטעם לחלק בזה בין ערבה להדס).
  2. יז. ראב"ד בתמים דעים סי' רלא. רא"ש שם ס"ב בשמו. מ"א ס"ק ב. וראה עד"ז לעיל סי' תרמו סי"א.
  3. יח. ראב"ד ורא"ש שם. לבוש ס"ב.

ה

ה נשרויט רוב עליה פסולה וצריך ליזהר מאוד בדבר זה שלפעמים נושרים ע"י תחיבתן לתוך הלולב וגם ע"י נענועכ אבל אם לא נעקרה רק מקצת עליה כשרהכא ומכל מקום לכתחלה אין ליקח אותה אם אפשר לו בקל למצוא אחרת שלימה שלא נשרו מעליה כלום שהשלימה היא מצוה מן המובחרכב:

הערות (4)
  1. יט. משנה שם (נפרצו), לפי' הרא"ש שם סי"ג. טור ושו"ע שם. וראה לקמן סי' תרמט סכ"ג (במוסגר), שטעם הפסול משום שאין שמו עליו.
  2. כ. מ"א ס"ק א. אליה זוטא סי' תרנא ס"ק ו.
  3. כא. משנה שם. טור ושו"ע שם.
  4. כב. מ"א ס"ק ג.

ו

ו יבשוכג רוב עליהכד פסולה שאין זה הדורכה וכמה שיעור היבשות משהלבינו פניהםכו אבל אם לא הגיעו העלין לשיעור היבשות אע"פ שכבר כמשה הרי זו כשרהכז.

אם נדלדלו רוב העליןכח ונתקו ממקום חיבורם בקנה אע"פ שלא נשרו לפי שעדיין הם מחוברים קצתכט וכן אם נסדקו רוב העלין ונחלקו לשנים ברוב אורך העלהל הרי זה כאלו נשרו רוב עליה ופסולהלא:

הערות (9)
  1. כג. משנה שם.
  2. כד. משמעות הטור והשו"ע שם.
  3. כה. ברייתא לא, א. לבוש ס"ב.
  4. כו. ראב"ד בתמים דעים סי' רלב. הובא ברא"ש רפ"ג. וראה לעיל סי' תרמה סט"ז וש"נ.
  5. כז. משנה שם. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' תרמז ס"ח (בהדס). לקמן סי' תרמח ס"א (באתרוג).
  6. כח. משנה שם (נפרצו), לפי' ה מגיד משנה פ"ח ה"ו, לדעת הרי"ף (טו, א) והרמב"ם פ"ח ה"ג (לענין לולב, וכדלעיל סי' תרמה ס"ו). רבנו מנוח שם. מ"א ס"ק ב.
  7. כט. ראה ריטב"א כט, ב ד"ה נפרצו, ור"ן (יד, רע"ב), בדעת הרי"ף (הנ"ל). וראה לעיל סי' תרמה ס"ו, לענין לולב.
  8. ל. מגיד משנה שם, לדעת הראב"ד בהשגות פ"ח ה"ג (לענין לולב). ריטב"א ור"ן שם. מ"א שם.
  9. לא. ראה לעיל סי' תרמה ס"ט (לענין לולב, שנחלקו פסול מטעם הדר). לקמן סי' תרמט סכ"ג (במוסגר, שנשרו פסול מטעם שאין שמן עליהם).