או"ח סימן תרמז — דיני ערבה

תרמז דיני ערבה ובו ו' סעיפים:

א ערבי נחל האמור בתורה הוא מין ידוע הנקרא כן^א וזה סימנו קנה שלו הוא אדום^ב ואפילו בעודו ירוק אדם יוצא בו ידי חובתו^ג לפי שסופו להיות אדום כשתגיע עליו החמה^ד ועלה שלו אינו עגול אלא הוא משוך כנחל ופיו של העלה^ה דהיינו חודו הוא חלוק ואינו עשוי פגימות פגימות^ו ורוב מין זה הוא גדל על נחלי מים ולכך נקרא מין זה ערבי נחל ואפילו מיעוטו הגדל במדבר ובהרים ג"כ הוא כשר^ז למצות ערבה שבלולב כיון שיש בו כל סימנים הללו^ח:

ב ויש מין ערבה שקנה שלו הוא אדום ועלה שלו משוך כנחל^ט אלא שפי העלה אינו חלק וגם אינו דומה למסר (פירוש מגירה^י שפגימותיה גדולות קצת^יא) אלא יש בו תלמים קטנים עד מאוד כמו פי מגל קטן וגם זה כשר^יב:

ג אבל יש מין אחד דומה לערבה אבל קנה שלו אינו אדום ועלה שלו עגול ופי העלה הוא דומה למסר וזהו הנקרא צפצפה והיא פסולה^יג אפילו בשעת הדחק כמו שיתבאר בסי' תרמ"ט^יד וכל דברים אלו הן הלכה למשה מסיני^טו:

ד ערבה שנקטם ראשה^טז דהיינו שנקטם ראש העץ עצמו שהעלין גדילין בו^יז פסולה לפי שאין זה הדור^יח ולכך צריך ליזהר מאוד כשהבדין של ערבה ארוכין יותר מדאי ורוצה לקצצן שלא יקצצן בראשם אלא למטה במקום שהן מתחברים להענף:

ה נשרו^יט רוב עליה פסולה וצריך ליזהר מאוד בדבר זה שלפעמים נושרים ע"י תחיבתן לתוך הלולב וגם ע"י נענוע^כ אבל אם לא נעקרה רק מקצת עליה כשרה^כא ומכל מקום לכתחלה אין ליקח אותה אם אפשר לו בקל למצוא אחרת שלימה שלא נשרו מעליה כלום שהשלימה היא מצוה מן המובחר^כב:

ו יבשו^כג רוב עליה^כד פסולה שאין זה הדור^כה וכמה שיעור היבשות משהלבינו פניהם^כו אבל אם לא הגיעו העלין לשיעור היבשות אע"פ שכבר כמשה הרי זו כשרה^כז.

אם נדלדלו רוב העלין^כח ונתקו ממקום חיבורם בקנה אע"פ שלא נשרו לפי שעדיין הם מחוברים קצת^כט וכן אם נסדקו רוב העלין ונחלקו לשנים ברוב אורך העלה^ל הרי זה כאלו נשרו רוב עליה ופסולה^לא: