או"ח סימן תרכח — דיני סוכה שתחת סוכה

תרכח דיני סוכה שתחת סוכה ובו ט' סעיפים:

א סוכה שעל גבי סוכה^א שסככה של תחתונה היא קרקעיתה של עליונה^ב אם יש בין סכך התחתון לסכך העליון עשרה טפחים^ג שזהו שיעור הכשר גובה הסוכה^ד כמו שיתבאר בסימן תרל"ג^ה ויכול להשתמש בעליונה בכרים וכסתות^ו ולא תפול בסוכה התחתונה העליונה כשרה והתחתונה פסולה שנאמר^ז בסכת תשבו וגו' חסר וא"ו שניה משמע סוכה אחת ולא תחת שני סככים^ח.

אבל אם אינו יכול להשתמש בכרים וכסתות בעליונה אפילו ע"י הדחק^ט כיון שהעליונה אינה ראויה כלל אפילו לדירת ארעי^י שהרי אפילו ע"י הדחק אינו יכול להשתמש בה בכרים וכסתות אינה נקראת סוכה כלל^יא ואינה פוסלת את התחתונה משום סוכה שתחת סוכה.

וכן אם העליונה אינה גבוהה עשרה טפחים^יב או שחמתה מרובה מצילתה^יג אינה נקראת סוכה כלל לפסול את התחתונה:

ב לפיכך אם התחתונה היא צלתה מרובה מחמתה בלי צירוף צל סכך העליונה אז היא כשרה בכל ענין אפילו אם סכך העליונה גבוה יותר מעשרים אמה^יד מקרקעית התחתונה^טו ואע"פ שסכך העליונה הוא פסול לסוכה התחתונה מפני שהוא למעלה מעשרים אמה ונמצא שסכך פסול מיצל על התחתונה וכבר נתבאר בסימן תרכ"ו^טז שכל סכך פסול פוסל סכך כשר שתחתיו אעפ"כ התחתונה כשרה אפילו אם סכך העליון צלתה מרובה מחמתה^יז שלא אמרו שסכך פסול פוסל סכך כשר שתחתיו אלא בסכך שפיסולו הוא מחמת עצמו כגון מחובר או דבר שראוי לקבל טומאה אבל סכך שכשר מחמת עצמו אלא שדבר אחר גורם לו לפסול כגון שמונח למעלה מעשרים אמה אינו פוסל סכך כשר שתחתיו^יח כיון שהוא בעצמו ראוי לסיכוך בסוכה שתחתיו^יט:

ג אבל אם התחתונה אין צלתה מרובה מחמתה אלא ע"י צירוף צל סכך העליונה אם סכך העליונה הוא למעלה מעשרים אמה מקרקעית התחתונה התחתונה פסולה^כ שאין סכך פסול מצטרף לסכך כשר להשלים לכשיעור:

ד העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה^כא אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה פסולה^כב והיושב בה אפילו בשעה שאין שם רוח כלל^כג לא יצא ידי חובתו לפי שאינה דירה כלל^כד אבל אם יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה אע"פ שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים כשרה^כה והיושב בה אפילו בשעה שהספינה מהלכת^כו יוצא ידי חובתו שהסוכה אינה צריכה להיות דירת קבע (שתהא ראויה לימים הרבה) אלא דירת עראי^כז:

ה העושה סוכתו בראש הגמל או בראש האילן^כח שראש האילן הוא קרקעית סוכתו^כט ועשה שם מחיצות וסיכך על גביהן^ל כשרה ואין עולין לה בשבת ויו"ט^לא שאסור להשתמש בבעלי חיים ובמחובר לקרקע בשבת ויום טוב^לב כמ"ש בסימן של"ו^לג ואין דוחין אפילו שבות של דברי סופרים מפני קיום מצות סוכה מטעם שנתבאר בסימן תקפ"ו^לד ע"ש:

ו ואפילו אם הסוכה היא על הארץ אלא שהקנים של סכך מסומכין על האילן אסור לכנוס לתוכה בשבת ויו"ט גזירה שמא ישתמש בהסכך שיניח שם חפציו^לה או יתלה בו שום דבר^לו ונמצא משתמש בצדדי האילן^לז דהיינו הסכך שסמוך על האילן נקרא צדדי האילן ואסור להשתמש בו בשבת ויו"ט כמ"ש בסי' של"ו^לח:

ז במה דברים אמורים בימים הראשונים שהיו רגילים להשתמש בסכך להניח ולתלות שם חפציהם^לט אבל עכשיו שאין רגילין בכך אין חוששין לכך ולפיכך יש להתיר ליכנס לתוכה בשבת ויו"ט^מ.

ומכל מקום לכתחלה אין לסמוך את הסכך על האילן שאין מעמידין את הסכך לכתחלה אלא בדבר הראוי לסכוך^מא כמו שיתבאר בסי' תרכ"ט^מב עיין שם הטעם:

ח ואם ראשי הקנים של הסכך נסמכים על ראש הגמל אפילו בדיעבד פסולה לפי שאין לה קבע שהרי הגמל סופו לילך מכאן ויפול הסכך^מג ולא הכשירו סוכה בראש הגמל אלא אם כן סיכך על גבי מחיצות שעל גבי הגמל^מד שהסוכה מטלטלת עם הגמל:

ט העושה מקצת קרקעית סוכתו ומקצת דפנותיה על ראש האילן ומקצת קרקעיתה ומקצת דפנותיה על דבר אחר^מה וסיכך על גבי הדפנות^מו אם היא עשויה בענין שאם ינטל האילן תשאר היא עומדת על הדבר אחר ולא תפול מותר לעלות לה בשבת ויו"ט^מז בסולם שלא על דרך האילן^מח ואם לאו אין עולין לה בשבת ויו"ט דכיון שסמיכתה על האילן נמצא כשנכנס לתוכה משתמש בצדדי האילן כמו שבארנו למעלה^מט: