או"ח סימן תקצז — אם מותר להתענות בראש השנה

תקצז אם מותר להתענות בראש השנה ובו ט' סעיפים:

א יש אומרים^א שמצוה להתענות בראש השנה ובשבת תשובה כמו בכל עשרת ימי תשובה ואין הלכה כדבריהם אלא אסור להתענות בראש השנה ושבת תשובה^ב כמו שאסור בשאר שבת ויו"ט^ג ואפילו ראה חלום רע וספק לו אם הוא מהחלומות שמתענין עליהם בשבת לא יתענה^ד ומצוה לאכול ולשתות ולשמוח בראש השנה^ה כמ"ש בסי' תקפ"א^ו אמנם לא יאכלו כל שבעם למען לא יקילו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם^ז:

ב יש מקומות שקבלה בידם שכל מי שרגיל להתענות בראש השנה ומשנה רגילתו ואינו מתענה אינו משלים שנתו^ח ומכל מקום מי שאינו ירא לנפשו אין צריך להתענות כל ימיו^ט רק צריך התרה כשאר נדר^י:

ג המתענה בראש השנה צריך ללמוד כל היום או לומר תחינות^יא שהרי כל יו"ט צריך לחלק חציו לה' וחציו לכם^יב כדי לקיים שני פסוקים שבאחד כתוב לה'^יג ובאחד כתוב לכם^יד וזה שהוא מתענה ואינו מקיים המקרא שנאמר בו לכם צריך לעשות כולו לה'^טו כדי לקיים המקרא שנאמר בו לה' ולא נאמר בו לכם ומשמע שכל היום יהיה לה' לבדו:

ד המתענה בראש השנה או בשאר יו"ט אסור לו לבשל או לעשות שאר מלאכות אוכל נפש לצורך אחרים^טז כמ"ש בסי' תקכ"ז^יז עיין שם הטעם:

ה יש אומרים^יח שקבלה בידם שהמתענה פעם אחת בראש השנה תענית חלום אם היה ביום ראשון של ראש השנה^יט צריך להתענות שני הימים של ראש השנה כל ימיו אפילו כשחל בשבת^כ הואיל והראו לו סימן רע פעם אחת^כא בהתחלת ראש השנה בלילה הראשון רמזו לו שתעניתו חביב לפני הקב"ה בראש השנה^כב לפיכך יעשה רצונו ויתענה כל שני ימים של ראש השנה שהן כיום אחד ארוך^כג כמ"ש בסי' ת"ר^כד אבל אסור להתענות בלילות של ראש השנה כמו בשאר יו"ט שאף בחלומו לא רמזו לו אלא להתענות ביום^כה כדרך כל תענית חלום שאין מתענין אלא ביום:

ו ואם הראו לו החלום ביום שני של ראש השנה יתענה כל ימיו יום שני בלבד ולא יום ראשון^כו ומכל מקום מי שאינו ירא לנפשו אינו צריך לחוש לקבלה זו ואינו צריך להתענות כל ימיו כלל לא ביום ראשון ולא ביום שני אף שהיה החלום ביום ראשון^כז:

ז המתענה בראש השנה תענית חלום אינו צריך לישב בחול תענית על תעניתו כמו המתענה בשבתות ובימים טובים וכמ"ש בסי' רפ"ח^כח שהרי יש אומרים שמצוה להתענות בראש השנה^כט ואע"פ שאין הלכה כן מכל מקום כדאי הם לסמוך עליהם לענין שלא נחזיק תענית זו לעבירה שיצטרך להתענות בחול בשביל כך^ל:

ח אע"פ שמי שקיבל עליו להתענות בשבת או בי"ט אין קבלתו כלום ומותר לאכול בלא התרה כמ"ש בסימן תק"ע^לא מכל מקום מי שקיבל עליו להתענות בראש השנה אף על פי שלא הוציאו בלשון נדר^לב אלא בלשון קבלת תענית בעלמא^לג שאמר הרי עלי להתענות בראש השנה צריך התרה מאחר דיש אומרים^לד דמצוה להתענות אין זה כמקבל עליו לעבור עבירה שאין קבלתו כלום.

ט והנוהגין להתענות בראש השנה לא יאמרו ענינו כמו שאין אומרים ענינו ביום הכיפורים^לה מפני שהן ימי דין^לו ואין שייך לומר ביום צום תעניתנו^לז: