או"ח סימן תצב — תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים
א
תצב תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ה' סעיפים:
א נוהגין במדינות אלו להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח וכן אחר חג הסוכותא לפי שחוששין שמא מתוך משתה ושמחת המועד באו לידי עבירהב לכן מתענין לתשובה ולכפרהג כמו שמצינו באיובד שלאחר שהקיפו ימי המשתה ושמחת בניו העלה עולות מספר כולם כי אמר אולי חטאו בני וגו' אבל לאחר שבועות אין נוהגין להתענותה דכיון שאינו אלא ב' ימים אין לחוש שמא חטאו בוו.
ודין אמירת הסליחות ועננו בין גואל לרופא וקריאת ויחל יתבאר בסי' תקס"וז:
הערות (7)
- א. טור ורמ"א, שכן נוהגים באשכנז וצרפת. שו"ע בשם יש נוהגים. וראה גם תוס' קידושין פא, א ד"ה סקבא. וראה תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ג ע' 258 (הטעם שרוב בנ"י אין מתענים תעניות אלו).
- ב. טור. לבוש בשם ויש אומרים. מ"א סק"א. וראה גם תוס' שם.
- ג. לבוש.
- ד. איוב א, ה. טור. לבוש. מ"א שם.
- ה. מ"א שם. ח"י סק"א.
- ו. מ"א שם (יום אחד, ומיירי בארץ ישראל).
- ז. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ב.
ב
ג
ג ונוהגין לברך כל מי שיתענה בה"ב אחר קריאת התורה בשבת שלפני בה"ביג ומי שענה אמן על זה אין צריך לקבל עוד התענית במנחה שלפני ימי התעניתיד ומכל מקום אם אח"כ נמלך שלא להתענות אינו מחוייב להתענות מחמת עניית אמן ואף שאז היתה דעתו להתענות על ידי אמן זה אין בכך כלום אם לא קיבל עליו התענית בפירוש בפיו כמו שיתבאר בסימן תקס"גטו:
ד
ד ונוהגין שלא לברך בה"ב בשבת שבתוך ניסן או תשרי לפי שבאותו שבת מברכין החודש אחר קריאת התורה ואין צריך לומר שאין מברכין בה"ב בשבת שהוא ראש חודש אייר או חשוון אלא ממתינים לברך בשבת הבאטז ואחר אותו שבת מתחילין להתענות בה"ב אבל אם יש מילה או חתונה באותו שבת שצריך לברך בו בה"ב מברכין בו בה"ב אלא שנוהגין לברך במנחהיז אחר קריאת התורה:
ה
ה אם אירע ברית מילה או שאר סעודת מצוה בתענית בה"ב מצוה לאכול ואין צריך התרה כלל כמו שיתבאר בסי' תקס"חיח:
הערות (1)
- יח. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה רמ"א שם ס"ב. לעיל תע ס"ח.