או"ח סימן תצב — תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים

תצב תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ה' סעיפים:

א נוהגין במדינות אלו להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח וכן אחר חג הסוכות^א לפי שחוששין שמא מתוך משתה ושמחת המועד באו לידי עבירה^ב לכן מתענין לתשובה ולכפרה^ג כמו שמצינו באיוב^ד שלאחר שהקיפו ימי המשתה ושמחת בניו העלה עולות מספר כולם כי אמר אולי חטאו בני וגו' אבל לאחר שבועות אין נוהגין להתענות^ה דכיון שאינו אלא ב' ימים אין לחוש שמא חטאו בו^ו.

ודין אמירת הסליחות ועננו בין גואל לרופא וקריאת ויחל יתבאר בסי' תקס"ו^ז:

ב נוהגין להמתין להתענות אחר הפסח עד שיצא כל חודש ניסן^ח מטעם שנתבאר בסי' תכ"ט^ט ואחר הסוכות ממתינין עד שיצא כל חדש תשרי^י לפי שהוא מרובה במועדות^יא ואף שנוהגין במדינות אלו שמותר להתענות בתשרי אחר אסרו חג מכל מקום אין רוצין לקבוע בו לכתחלה תענית^יב קבוע כיון שאפשר להמתין להתענות אחר כך:

ג ונוהגין לברך כל מי שיתענה בה"ב אחר קריאת התורה בשבת שלפני בה"ב^יג ומי שענה אמן על זה אין צריך לקבל עוד התענית במנחה שלפני ימי התענית^יד ומכל מקום אם אח"כ נמלך שלא להתענות אינו מחוייב להתענות מחמת עניית אמן ואף שאז היתה דעתו להתענות על ידי אמן זה אין בכך כלום אם לא קיבל עליו התענית בפירוש בפיו כמו שיתבאר בסימן תקס"ג^טו:

ד ונוהגין שלא לברך בה"ב בשבת שבתוך ניסן או תשרי לפי שבאותו שבת מברכין החודש אחר קריאת התורה ואין צריך לומר שאין מברכין בה"ב בשבת שהוא ראש חודש אייר או חשוון אלא ממתינים לברך בשבת הבא^טז ואחר אותו שבת מתחילין להתענות בה"ב אבל אם יש מילה או חתונה באותו שבת שצריך לברך בו בה"ב מברכין בו בה"ב אלא שנוהגין לברך במנחה^יז אחר קריאת התורה:

ה אם אירע ברית מילה או שאר סעודת מצוה בתענית בה"ב מצוה לאכול ואין צריך התרה כלל כמו שיתבאר בסי' תקס"ח^יח: