או"ח סימן תסג — אם מותר לחרוך שבלים יחד ודיני כרמל

תסג אם מותר לחרוך שבלים יחד ודיני כרמל ובו ה' סעיפים:

א מותר לחרוך שני שבלים ביחד^א וכן מותר למלאות קדירה שבלים ליבשם בתוך התנור^ב ואין חוששין שמא על ידי חום האור יצאו מים משבולת אחת ויפלו ע"ג חבירתה ותחמיץ לפי שמים אלו נקראים מי פירות ואינן מחמיצין^ג ואף למנהגינו שאנו מחמירין בכל מי פירות^ד מכל מקום אין הדבר מצוי שיצאו מים מהשבלים לפיכך אין חוששין לזה כלל^ה כיון שאף שיארע לפעמים שיצאו מהם מים אין כאן איסור גמור של תורה שהרי אף למחמירין בכל מי פירות מעיקר הדין מכל מקום אין חימוצה חימוץ גמור^ו אלא נוקשה ואיסורו מדברי סופרים^ז:

ב השבלים או החטים עצמן שנקלו בתנור או באור אם טחנן לא יבשל הקמח שלהם במים שמא לא נקלו באור יפה ויבואו לידי חימוץ בתוך המים קודם שיספיקו להתבשל שם^ח ואפילו אם הקמח עצמו נקלה בתנור לא יבשלנו במים שמא לא נקלה יפה^ט (ויבא לידי חימוץ) ויש מתירין^י לבשל קמח הקלוי לפי שחום האור שולט בו יותר ממה ששולט בהחטים^יא ויש לסמוך על דבריהם בדיעבד שאם עבר ועשה ממנו תבשיל יש להתירו בהנאה או להשהותו עד לאחר הפסח^יב:

ג אבל מצה אפויה שחזר וטחנה מותר לבשל הקמח שלה^יג ולעשות ממנה כל מה שירצה אפילו במקום שמצוים עבדים שמזלזלים באיסורים^יד אין חוששין שמא כשיראו שמתירים לעשות תבשיל מקמח של מצה יתפרצו להתיר לעצמם לעשות תבשיל מקמח של חטים^טו:

ד ותיקא^טז והוא תבשיל העשוי משמן ומלח עם קמח מותר לעשותו בפסח אם אין שם תערובת מים^יז כל שהוא^יח ואפילו במלח שלנו שמבשלים אותו ממים והרי דינו כמים^יט מכל מקום כיון שהוא מועט ונשתנה צורתו מצורת המים אין בו כח עם השמן אבל אם יש שם מלח מרובה יש לחוש ולהחמיר כדין מי פירות עם מים שממהרים להחמיץ^כ:

ה כשמוללין את הקדירות החדשות^כא דהיינו שמבשלים בהם קמח ומים וחומץ^כב כדי להקשותן^כג ולחזקן אם הוא בתוך הפסח (פירוש בחולו של מועד עיין סי' תק"ב^כד) לא ימלול אלא בקמח של מצה אפויה^כה אבל לא בקמח של חטים: