שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק ב הלכות עירובין

או"ח סימן תג — דין בקעה שהקיפוה נכרים

א

תג דין בקעה שהקיפוה נכרים ובו סעיף אחד:

א שבת בבקעה והקיפוה נכרים בשבתא מחיצות לדירהב אע"פ שהיא רשות היחיד גמורה לענין טלטול שכל מחיצה הנעשית בשבת בשוגג שמה מחיצהג וכל שכן כשנעשית ע"י נכריםד אעפ"כ אם היא יתירה מאלפים אינו יכול להלך בה אלא עד אלפים ממקום ששבת בו שאין מחיצות אלו מועילות לעשות כל ההיקף שבתוכן כד' אמות הואיל ולא שבת באויר מחיצות אלו ולא קנה בהן שביתה שכשקדש עליו היום לא היה כאן מחיצות ולא קנה אז שביתה אלא עד אלפיםה.

ואינו דומה למי שהוציאוהו נכרים חוץ לתחום שאין לו אלא ד' אמותו.

ומותר לטלטל בכולהז ע"י זריקהח שיכול לזרוק אפילו לחוץ לאלפיםט.

ובתוך אלפים דעת ר"י בתוספות שםי שאין לטלטל אלא בד' אמות דלענין טלטול כי אורחיה חשבינן כנפרצה למקום האסור לה ודעת הט"זיא שאין זה דומה לנפרצה למקום האסור כיון שאין איסור בטלטול חוץ לאלפים אלא מחמת שאינו יכול לילך לשם ולטלטל אבל הטלטול בעצמו אין בו איסור שהרי רשות היחיד גמורה היא ולכן אינו אוסר את מקום הפרוץ לו שיכול לילך בו ולכן מותר גם לטלטל כיון שאם היה יכול לילך חוץ לאלפים היה ג"כ מותר לטלטל משם ויש לסמוך על דבריהם להקל בדברי סופרים:

הערות (11)
  1. א. רב נחמן אמר שמואל מב , א. טור ושו"ע.
  2. ב. רש"י שם ד"ה והקיפוה. טור ושו"ע.
  3. ג. רש"י שם ד"ה ומטלטל. וכדלעיל סי' שסב ס"ה וש"נ.
  4. ד. ראה לעיל סי' שפא ס"ה.
  5. ה. רש"י שם ד"ה מהלך. טור ושו"ע.
  6. ו. ולכן אם נתנוהו במקום המוקף מחיצה נחשב כולו כד' אמות (כדלקמן סי' תה סוף ס"ד ושם ס"ו) אע"ג דלא שבת באויר מחיצות, משא"כ כאן שיש לו אלפים אמה לא הקילו. עיין ברש"י דף מ"ב ע"א ד"ה מהלך בה אלפים מילתא בטעמא . מ"א ס"ק א. וראה גם לקמן סי' תה סוף ס"ד.
  7. ז. חפצים של אדם שיש לו תחום אחר (מ"א ס"ק ב).
  8. ח. רב נחמן אמר שמואל שם. טור ושו"ע.
  9. ט. רש"י שם ד"ה ומטלטל. טור ושו"ע.
  10. י. ד"ה ומטלטל. הגהות אשרי פ"ד ס"ב. רמ"א.
  11. יא. ס"ק ב. בדעת רש"י שם ד"ה ומטלטל בכולה. וראה לעיל סי' שנח סי"ז בשוה"ג. דברי נחמיה נט, ד.