או"ח סימן מה — דין תפילין בבית הקברות ובבית המרחץ
א
מה דין תפילין בבית הקברות ובבית המרחץ ובו ג' סעיפים:
א אסור ליכנס בתוך ד' אמות של מתא או של קבר ותפילין בראשו משום לועג לרשב ובית הקברות שהוא מוקף מחיצה יש להחמירג שלא ליכנס בתוכו כלל בתפילין שבראשו אפילו רחוק הרבה מן הקברות שמא יתקרב בתוך ד' אמות של איזה קבר בלי דעת אבל חוץ למחיצה מותר אפילו בסמוך לה אף ע"פ שהוא תוך ד' אמות להקברות מפני שהמחיצה מפסקת ואינו נראה כלועג לרשד:
הערות (4)
- א. ברייתא ברכות יח , א. טור ושו"ע סעיף א.
- ב. משלי יז, ה. וראה גם לעיל סי' כג ס"א וש"נ.
- ג. ט"ז ס"ק א (עי' ש"ך יו"ד סי' שמד ס"ק יא בשם המרדכי מועד קטן (סי' תתקיח). וראה הל' שמחות למהר"ם סי' קו).
- ד. שו"ת רשב"א ח"ג סי' ש. שו"ע י"ד סי' שסז סעיף ו. [דלא כדברי] המ"א ס"ק א. עי' ב"י סי' כג .
ב
ג
ג בבית המרחץ בבית החיצוןח שכל העומדים בו הן לבושים מותר להניח שם תפילין על ראשו וזרועו לכתחלה ובבית האמצעי שמקצת בני אדם עומדים שם לבושים ומקצתן ערומים אסור להניח שם תפילין לכתחלה אפילו בשעה שאין שם אדם ערוםט אבל אם היו בראשו א"צ לחולצן כשנכנס לשםי ובבית הפנימי שכל העומדים בו הם ערומים אפילו היו בראשו צריך לחלצן כשנכנס לשם אפילו בשעה שאין שם אדםיא בד"א במרחץ שזוהמתו רבה מהבל החמין שמשתמשין בו אבל בבית הטבילה אע"פ שעומדים בו ערומים כיון שתשמישו בצונן אין בו זוהמא ומותר ליכנס בו בתפילין כשאין שם אדם ערוםיב לכן מברכין ברכת הטבילה במקוה אפילו קודם שירד למיםיג אע"פ שלמעלה מהמים עומדים שם ערומיםיד אבל אם יש שם ערום אסור ליכנס לתוכו בתפילין או בשאר כתבי הקודשטו שאסור לעמוד ערום בפני כתבי הקודשטז (ולכן צריך ליזהר לכסות הקטנים שלא יהיו ערומים בפני הספרים עיין סס"י ער"היז):
(סליק הלכות תפילין)
הערות (10)
- ח. ברייתא שבת י , א. רמב"ם הל' תפילין פ"ד הכ"ב. טור ושו"ע סעיף ב. ועי' לקמן סי' פד.
- ט. ב"ח סי' פד. עולת תמיד סי' פד ס"ק ב. עי' במה שכתבתי שם בקו"א ס"ק א.
- י. כשאין שם אדם ערום. ראה לקמן סי' פד קו"א סק"א.
- יא. ר' יוסי בר' חנינא שבת שם .
- יב. רבינו מנוח הלכות ק"ש פ"ג ה"ג (הובא בכסף משנה שם). מ"א ס"ק ב דלא כט"ז סי' פד ס"ק ב. ועי' תהלה לדוד ס"ק א.
- יג. שו"ע י"ד סי' ר. ע"ש בט"ז ס"ק ג וש"ך ס"ק א.
- יד. רבינו מנוח שם. מ"א שם.
- טו. מ"א שם.
- טז. שבת קכ, סע"ב. רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ו ה"ו.
- יז. סעיף יג. וש"נ. ועי' יגדי"ת (נ.י.) חוב' לה ע' רמה.