או"ח סימן לא — דין תפילין בשבתות וימים טובים

לא דין תפילין בשבתות וימים טובים ובו ב' סעיפים:

א שבתות וימים טובים אינן זמן תפילין^א שנאמר^ב והיה לך לאות וגו' יצא שבתות וי"ט שהן עצמן אות^ג בין הקב"ה^ד לישראל שנאמר^ה כי אות היא ביני וגו' ואם מניחן בהם לשם מצוה^ו עובר על בל תוסיף^ז וגם מזלזל^ח לאות של שבתות וימים טובים במה שמניח עליו בהן אות אחר וחייב מיתה אבל אם אין מניחן לשם מצותן אלא לצורך אחר מותר^ט כגון המוצא תפילין בשבת מונחין בשדה מותר ללבשם ולהכניסן לעיר דרך מלבוש כמו שיתבאר בסי' ש"א^י:

ב יש אומרים^יא שהאות של שבתות וימים טובים הוא חיוב המצות התלויות בהן ולפיכך גם חול המועד אינו זמן תפילין^יב שהרי מצות תלויות בו בפסח מניעת אכילת חמץ ובחג מצות ישיבה בסוכה^יג ויש אומרים^יד שהאות הוא איסור עשיית מלאכה בלבד לפיכך חול המועד שמותר במלאכה מן התורה חייב בתפילין^טו וכן נוהגין בכל גלילות אלו^טז להניחן במועד ולברך עליהן אלא שאין מברכין עליהם בבית הכנסת בקול רם כמו בשאר ימות השנה להורות שיש בהן קצת קדושת האות^יז ועוד^יח לפי שי"א^יט שאין לברך על תפילין בחול המועד לכן אותן שנהגו לברך נהגו לברך בחשאי כדי שלא יבא הדבר למחלוקת זהו טעם מנהגינו אבל מי שמניחן בלא ברכה יפה הוא עושה^כ כי ספק ברכות להקל^כא וברכות אינן מעכבות^כב ואין לחוש בהנחתן לבל תוסיף^כג אף להאומרים שחול המועד אינו זמן תפילין לפי שאינו מכוין בהנחתו לשם מצוה ודאי אלא מספק הוא מניחן ומטעם זה אין בשמירת יום טוב ב' של גליות משום בל תוסיף^כד וכ"ש שאין לחוש מטעם זה לאיסור זלזול האות של חול המועד שאיסור זה ג"כ אינו אלא במתכוין לשם מצוה^כה: