סעיף ז

סעיף ז

ברמ"א: וקלוח מן הקדרה רותחת שהלך אצל קדרה צוננת, אם נפסק הקלוח מן הקדרה הרותחת קודם שיגיע אל הצונן הוי נמי ככלי שני.

וכתב הש"ך שעירוי שנפסק הקילוח אין דינו לגמרי ככלי שני (שאינו מפליט ואינו מבליע), אלא שאינו מפליט ומבליע כאחד, אבל להבליע לחוד שפיר מבליע (ומה שהתיר הרמ"א כאן כתבו באחרונים לבאר בכמה אופנים).

והפר"ח כתב שעירוי שנפסק הקילוח דינו לגמרי ככלי שני (ולדידן שבכלי שני אינו מבליע ואינו מפליט, אף בעירוי שנפסק הקילוח כן הוא).

ורבנו כתב שעירוי שנפסק הקילוח נתקרר ונתמעט חומו, ואין דינו כעירוי המחובר לכ"ר (ודלא כהחולקים על הרמ"א בזה).

ונראה דעתו שאף עירוי שנפסק הקילוח מפליט ואפילו מכלי (ודלא כהפר"ח), אלא שאינו מפליט מה שנבלע ע"י עירוי שלא נפסק הקילוח. ¹³⁰