סעיף ה
סעיף ה
טיפת חלב שנפלה על הקדרה שאצל האש מבחוץ, אם נפלה כנגד התבשיל אין צריך אלא ששים כנגד הטיפה, שמפעפעת לפנים והוי כאילו נפלה בתבשיל. 129
ונראה דעת רבנו (ומקורו במג"א), דהיינו דוקא בטיפת חלב שהיא דבר לח, אבל לכלוך מועט של איסור יבש אינו אוסר אלא כדי קליפה מן הקדרה, והתבשיל שבקדרה מותר.
הערות
- 129. סעיף ה כתב המג"א (או"ח סי' תנא סקמ"ד), שאם הושיבו קדרה בפסח על תנור בית החורף או בתוכו לא נאסר התבשיל, דאף אם הי' שם קצת חמץ בעין אינו אוסר אלא כדי קליפה מן הקדרה, כיון דאין שם רוטב. והקשה בהגהות רעק"א (למג"א שם), דמאי שנא מטיפת חלב שנפלה כנגד הרוטב דאמרינן דמפעפעת לפנים ובעינן ס' כנגדה, וממילא בחמץ שאיסורו במשהו ייאסר כל התבשיל, והניח בצ"ע. ובס' דברי צבי (למג"א שם) כתב לתרץ בב' אופנים: א) משום דהוי ס"ס, ספק שמא אין כאן חמץ כלל וספק אם מפעפעת לפנים, ולענין איסור משהו מקלינן בס"ס. ב) דמיירי שהקדרה היא ע"ג התנור, ושם אין היד סולדת בו ואמרינן תתאה גבר. ובהגהות על שו"ע מבעל תקנת עזרא כתב לחלק, דעד כאן לא אמרינן דמפעפעת לפנים ובעינן ס' אלא בדבר לח כטיפת חלב וכה"ג, אבל בדבר יבש שאין שם רוטב אינו אוסר אלא כ"ק. וכדבריו משמע מלשון המג"א, שכתב דהא דדי בקליפה הוא כיון דאין שם רוטב. ורבנו כתב (או"ח סי' תנא סעיף סז, לענין קדרה שהניחוה ע"ג תנור בית החורף): אם הניח שם תבשיל בקדרה, אפילו הי' התנור חם התבשיל מותר, אפילו אם מקום מושב הקדרה הי' מלוכלך מחמץ בעין, אעפ"כ אם אין בו חשש שמנונית אינו אוסר יותר מכדי קליפה, ובעובי שולי הקדרה יש יותר מכדי קליפה. הרי שהביא רבנו לדינו של המג"א, וקשה גם לדידי' קושיית הרעק"א. ובדברי רבנו אין לפרש כב' האופנים שכתב בדברי צבי, שהרי מלשון רבנו משמע דמיירי אפילו אם ודאי יש שם לכלוך חמץ בעין, ואפילו אם התנור חם שהיס"ב. ולכאורה על כרחנו נחלק כמ"ש בעל תקנת עזרא, דלא אמרו שמפעפעת בפנים אלא בטיפת חלב שהיא דבר לח, ולא בלכלוך מועט של איסור יבש (וכמשמעות לשון המג"א כנ"ל).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.