סעיף ב

הערות

1. 119. סעיף ב הט"ז (סק"ב) והש"ך (סק"ד) הביאו (בשם הטור כאן) שדין זה שנוי במחלוקת רש"י ור"י, שלדעת ר"י (בתוס' פג"ה צו ע"ב ד"ה אם) אין דין זה אלא כשהחתיכה כולה חוץ לרוטב, אבל אם מקצתה בתוך הרוטב מתפשט טעם החלב בכל הקדרה וכל מה שבקדרה מצטרף לבטלו, ולדעת רש"י (כ"כ בתוס' שם ממשמעות פירושו בדף קח ע"ב ועוד) אף כשמקצת החתיכה בתוך הרוטב אין הטעם מתפשט ואין מה שבקדרה מצטרף לבטלו. והכריע הט"ז (שם ובסק"ד) כדעת רש"י (בבשר בחלב), וכתב שכן משמע דעת המחבר והרמב"ם. והוסיף להחמיר, שלדעת רש"י החתיכה שמקצתה בתוך הרוטב חוזרת ואוסרת כל הקדרה אם אין ס' כנגדה (ודלא כד"מ סק"ב שכתב בדעת רש"י שאינה אוסרת השאר). והש"ך (שם ובסקי"ג ובנקוה"כ לט"ז סק"ב) כתב שדעת כל המחברים והאחרונים כר"י, ושכן דעת המחבר והרמב"ם. ונראה מלשונו שכן דעתו להקל למעשה (וכן משמע מהפמ"ג מש"ז סק"ב).
2. 120. וכתב הרמ"א (בסעיף זה): אם יש ס' בקדרה נגד טיפת חלב שנפל אינו אסור, רק החתיכה לבד, ושאר הקדרה מותר. וכתב הש"ך (סק"ו) דמיירי במקצת החתיכה בתוך הרוטב, ומספקא לי' לרמ"א אי קיי"ל כרש"י אי כר"י, ולהכי כתב דבעינן ס' בקדרה כר"י (דלרש"י אין החלב יוצא כלל לקדרה ולא בעינן ס'), ומ"מ החתיכה עצמה אסורה כרש"י (דלר"י גם החתיכה עצמה מותרת). והיינו כדבריו לקמן (סעיף ד) שבבשר בחלב מחמרינן ואמרינן חנ"נ גם במקצת החתיכה בתוך הרוטב (וכ"כ בסקי"ג). ושאר הקדרה מותר בממ"נ, דלר"י הרי יש ס' נגד הטיפה, ולרש"י אין החלב יוצא לקדרה כלל. ונמצא דס"ל להש"ך שלדעת רש"י אין החתיכה חוזרת ואוסרת שאר הקדרה, ודלא כהט"ז. וכ"כ בפלתי (סק"ו) וביד יהודה (פיה"ק סק"ט). אמנם הט"ז (סק"ה) כתב שדברי רמ"א כאן הם כדעת ר"י (וכתב בפמ"ג מש"ז סק"ה דאזיל הט"ז לטעמי' דלרש"י החתיכה חוזרת ואוסרת כל הקדרה אם אין ס' נגדה, ולא כרמ"א דכתב דלא בעינן ס' אלא כנגד הטיפה לבד), אלא דמחמיר מסברא דנפשי' לאסור החתיכה עצמה. ותמה עליו (שם ובסקי"ד), שהרי לקמן (סעיף ד) כתב שבבשר בחלב יש להחמיר כדעת רש"י (כנ"ל). והפר"ח (סק"ד) פסק כר"י (וכהש"ך), וכן משמע דעת הפרי תואר (סק"ה). והכו"פ (כרתי סקי"ד וסקט"ו) כתב דיש להחמיר כב' הדעות (כהבנת הש"ך ברמ"א). והחוו"ד (חידושים סק"ד) כתב דלדינא יש לחוש לדעת הט"ז בדברי רש"י ולהצריך ס' בקדרה נגד כל החתיכה. וביד יהודה (פיה"ק סק"ז) כתב דאף שהעיקר כדעת ר"י מחמרינן כרש"י. וכ"כ בדרכ"ת (סקנ"ו) ובכה"ח (סק"ה). הרי לנו ד' דעות למעשה בענין טיפת חלב שנפלה על חתיכה שמקצתה בתוך הרוטב (ואין בה לבדה ס' כנגד החלב): א) דעת הש"ך והפר"ח שאם יש ס' בכל מה שבקדרה כנגד הטיפה הכל מותר ואם לאו הכל אסור (כדעת ר"י), ב) דעת הש"ך בדעת רש"י שלעולם החתיכה אסורה והקדרה מותרת, ג) דעת הרמ"א והכו"פ שאם יש ס' בכל מה שבקדירה כנגד הטיפה החתיכה אסורה והקדרה מותרת, ואם לאו הכל אסור, ד) דעת הט"ז שלעולם הכל אסור אא"כ יש בקדרה ס' כנגד כל החתיכה. וכתב רבנו (או"ח סי' תמז סעיף ד): ב מה דברים אמורים שחמץ בפסח אוסר תערובתו בפסח במשהו, כשנבלל ונתפשט טעם החמץ בכל ההיתר, כגון משהו חמץ שנפל לתוך תבשיל חם שהיד סולדת בו, בין שנפל לתוך הרוטב בין שנפל על גבי חתיכת בשר שמונחת מקצתה בתוך הרוטב, שהרוטב מוליך טעם החמץ משהו בכל הקדרה. אלא שבשאר איסורין מתבטל טעם משהו זה בס', אבל חמץ בפסח אינו מתבטל אפילו באלפי אלפים ולפיכך נאסר כל מה שבקדרה. הרי שכתב רבנו להדיא כדעת ר"י, שבאיסור שנפל על חתיכה המונחת מקצתה בתוך הרוטב הרי הרוטב מוליך הטעם בכל הקדרה, וסגי בס' כנגד האיסור לבטלו. אלא שאין להוכיח אם ס"ל כן גם לדינא (וכהש"ך), או שלדינא ס"ל לחשוש לב' הדעות (וכרמ"א). וראה בפס"ד להצ"צ (סעיף ב סק"ג, דף קפ ע"א) שסתם כדעת רמ"א שבבב"ח יש לחוש לדעת רש"י, וכתב שבהפ"מ יש לסמוך על דעת הש"ך שאין החתיכה חוזרת ואוסרת שאר הקדרה (ומשמע שבלא הפ"מ יש להחמיר כהט"ז).